פארקים בראשון לציון

"מצאנו מים" צעק חיים חיסין הבילו"י מעומק 46 מטר של הבאר של ראשון בשנת תרמ"ג 1883. "מצאנו מים" נחרתה הצעקה בסמלה של עיריית ראשון. יצאנו גם אנחנו לטיול בראשון בעקבות המים,

הבאר ההסטורית הפכה למוצג מוזיאוני, היא נמצאת במדרחוב רוטשילד, במרכז העיר, מים כבר אין בה אבל סרט נחמד דווקא יש וגם דמי כניסה גובים, אבל אנחנו חפשנו מים חיים ושמנו פעמינו למערב העיר.

סמל העיר ראשון לציון ובו הקריאה מצאנו מים

התחלנו את הטיול ב"אגם הנקיק" , אגם יפיפה שנוצר כתוצאה מעלית מי התהום באזור ומהווה כיום אתר צפרות וטבע עירוני. חורשת אקליפטוסים נטועה סביבו ומהווה מקום מפלט לעופות מים וציפורים. מקום מצוין לפיקניקים ודיג מתאים גם לטיולים רגליים בשבילים שהוכשרו לכך. אל האגם מגיעים משדרות משה דיין, ברמזור מספר 91 פונים לרחוב מרילנד המוביל לסופרלנד ובהמשך יש שילוט ל"אגם הנקיק".

מאגם הנקיק אנו חוזרים מעט צפונה אל ה"אגמון" של ראשון,

האגמון ממוקם ב"חברה טובה", בליבו של מתחם בילויים, בין אצטדיון הכדורגל לסופרלנד. מצפון לאגם נמצא מתחם הקולנוע והמסעדות יס פלאנט ובו טיילת קטנה הצופה על האגם וגשר תלוי עץ המאפשר טיול "בתוך המים".

מהאגם אנו חוזרים לשדרות משה דיין לכוון מזרח. בצומת 83 פונים ימינה לרח' לוי אשכול ושמאלה לרח' חסידי אומות העולם שם נחנה, משמאלנו גן הזיכרון.

כבר בכניסה מקדמת את פנינו מזרקה גדולה בתוך בריכה, דשאים מסביב, פינות ישיבה וגני משחקים.

המוטיבים המשמעותיים יותר נמצאים בחלקו המזרחי של הגן, המוקדש לשואה, אנדרטת הלוחמים היהודים בנאצים, הממוקמת בראש גבעה קטנה מכוסה דשא, חמש דמויות מסותתות באבן:חייל, פרטיזן, פרטיזנית, נערה ולוחם שנפצע בזה הרגע, הוא מתמוטט ועדיין אוחז בנשקו.

בהמשך אנדרטת דלתות פתוחות המציינת לטובה את מדיניות הדלתות הפתוחות של ממשלת הפיליפינים בזמן השואה, פרק לא מוכר בהיסטוריה של השואה, לאורך הרחוב בצד הגן הוקמה שד' חסידי אומות העולם, 34 קוביות מתכת, המסמלות את המדינות שתושביהן הצילו יהודים בזמן השואה. על כל קובייה ישנו מספר "חסידי אומות העולם" של אותה מדינה. ובסוף השורה נצבת קובייה אחת שחורה שעליה

"סימן שאלה", המסמל את השאלה "למה?" כמו בשיר על אותה ילדה קטנה שעמדה ושאלה "למה?".

אך על כולם מאפילה אנדרטת השואה

האנדרטה מורכבת ממוטות ברזל שחור בצורת פסי רכבת, המתכנסים לתוך 6 ארובות לא זהות בגדלן המסמלות את הגילים השונים של הנספים. פסי הרכבת אינם מקבילים אלא מתכנסים לנקודה אחת- אש התמיד. הצגה אלגורית לרעיון שנכנסים דרך השער, על פסי הרכבת ויוצאים דרך הארובות.

בסיס האנדרטה יוצר צורה של מנורת שבעת הקנים. בבסיס האנדרטה ציטוט מהשיר "מכל העמים" של נתן אלתרמן. "בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו..."

מסביב משטחי פרחים צהובים המסמלים את הטלאי הצהוב. בחלק האחורי מצויה מפת ההשמדה ועל כל מדינה מצוין מספר הנספים. למדינות אירופה השונות גבהים שונים ע"פ מספר הנספים באותה מדינה הבולטת ביותר היא כמובן גרמניה האחראית לפשע.

היפה הוא שגם אנדרטה זו משתמשת במים כמוטיב סמלי, אמה יוצאת מן האנדרטה ומזרימה מים לבריכה בצורת מגן דוד, אולי בקש האומן לרמוז כי גם מתוך השואה השחורה פיכו חיים חדשים בארץ ישראל.

מעבר לכביש התקומה על גבעת דשא, "בדיאלוג" עם אנדרטת השואה, נמצאת האנדרטה הגדולה השניה, אנדרטת התקומה בצורת ה"מנורה", סמל מדינת ישראל וסמלו הקדום של העם היהודי. באנדרטה סדרה של תבליטים המתארים בסדר כרונולוגי את השלבים שהביאו להקמת מדינת ישראל. לצידם תבליטים המתארים את ההיסטוריה של ראשון לציון, המושבה הראשונה בישראל. התבליטים מופיעים בסדר כרונולוגי ומקשרים בין ההיסטוריה של ראשון לציון, להיסטוריה של המדינה

מתחת לאנדרטת התקומה גן הערים התאומות לראשון המתאפיין אף הוא, איך לא, במזרקה עליזה, מבנה הגן אמור לשלב את ראשון עם הערים התאומות שלה, הרחובות המרכזיים של העיר מוזערו לכעין מפה גדולה, ובגן הם נראים רחובות סלולים, עם סימוני מעברי חצייה ושלטי רחובות: הכרמל, ז'בוטינסקי, הרצל ועוד. בשטחים שנוצרו בין הרחובות, מוקמו החלקות של הערים התאומות. את השער השחור שהועתק לכאן מהכניסה לגטו לובלין ופסל שבן העיר הכין במתנה לפארק. העיר דרשוב, ברומניה, מיוצגת בפארק עם פסיפס שנמצא בבית-הכנסת שהיה בעיירה. העיר נים, על גבול צרפת, תרמה לגן מבנה מיוחד שמתאים למלחמות שוורים, הקורידה, שהעיר ידועה בהן. הפגודה בלבו של הגן מייצגת את העיר טנג'ין שבסין וסביבה פזורים עצי תות ועצי תפוז ננסי. העיר מינסטר שבגרמניה מיוצגת ברחוב טיפוסי לעיר - המיועד לרוכבי אופניים ולהולכי רגל - עם ספסלי ישיבה בצבע יין אדום, שלצדם פחי אשפה בעיצוב שנראה ברחובות העיר הגרמנית. סמל עיריית מינסטר מטובע על מכסי הביוב.

במיוחד כדאי לבקר בגן בפינה המוקדשת לעיר איירנפיין בהולנד העיר שנחה על תעלות מים וסירות, מיוצגת בתעלת מים, כארבעים מטרים אורכה, שבקצהַ עוגנת סירת עץ גדולה שהילדים המשחקים בפארק יכולים לטפס אליה. סביב הבריכה הגדולה יש מקום ישיבה ומפגש להורים ולילדיהם, ולחובבי השיט של סירות מיניאטוריות, היכולים להשיט בבריכה סירות מנוע ומפרש זעירות.

בהמשך שדרות משה דיין, נפנה בצומת 76 ימינה לשדרות מנחם בגין ושוב ימינה לשדרות בן גוריון, שם נחנה את הרכב ונגש לגן המנהיגים,

גן המנהיגים נולד בכט נובמבר 2007, במלאת שישים שנה להחלטת האו"ם. בכניסה הצפונית לגן, קיר אבן שבו מוטבעים דגלי המדינות שהצביעו בעד הקמת המדינה. האטרקציה המרכזית נמצאת במרכז סביב בריכת המים, פסלי אבן של מנהיגים בולטים בתולדות העם: הרצל, ז'בוטינסקי, בן גוריון ואחרים עומדים דוממים בעיגול סביב הבריכה שבמרכזה עמוד האש וממנו פורצת המזרקה.

אל הבריכה מוביל "נחל" ארוך, שבו זורמים מים בין סלעים קטנים וחוזרים ומסיימים את הסיבוב כשהם נשפכים אל הבריכה.

נסיים את הטיול ברחוב בן גוריון בגן המעיין, כאן בגן הצנוע הזה, במקום בו צומחים היום צמחי הסוף, היה מעיין קטן ודלוח, היה זה מקור המים הראשון של המושבה, לפני חפירת הבאר ההיסטורית, לפני שרוטשילד נרתם למפעל הציוני ולפני קריאתו המיתולוגית של חיים חסין: "מצאנו מים".

גן המעיין