בית הכנסת במירון

הפעם אני רוצה לדבר על אתר ארכיאולוגי שחשיבותו רבה, מיקומו נגיש, מאות אלפי אנשים איש מגיעים לאזור ובכל זאת רק מעטים טורחים לעלות אליו. כוונתי לבית הכנסת העתיק במירון, שריד לישוב היהודי ששכן במקום בתקופה שרשב"י חי בסביבה.

בית הכנסת נמצא במקום מתנשא ממש מעל מגרש החניה של קבר הרשב"י מעל הישוב מירון של היום ומעל למירון הקדומה, אשר נחשפה בחפירות ארכאולוגיות. בית הכנסת נבנה כמקובל במקום הגבוה ביותר בישוב. כפי שרמב"ם פוסק במשנה תורה: כשבונין בית הכנסת, אין בונין אותו אלא בגובהה של עיר, שנאמר " בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת, תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר" (משלי א',כ"א). ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל חצרות העיר, שנאמר "לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ " (עזרא ט,ט) . (ספר אהבה, הלכות תפילה, י"א, ב').

עולי רגל מתקופת ימי הביניים מספרים על מסורת אצל יהודי המקום שגרו בגליל ברצף מימי בית שני, מסורת המייחסת לרבי שמעון בר יוחאי את הקמת בית הכנסת הזה בין 24 בתי כנסיות בגליל. והדברים אפשריים שכן בית הכנסת נבנה כנראה במאה השנייה לספירה בזמנו של רשב"י.

הבניין נבנה על גבי משטח, אשר נחצב בתוך סלע בהר, בית הכנסת הוא מהגדולים בגליל, 27 מטר על 14 מטר . בכל אחד מהסטווים (העמודים המרכזיים) היו שמונה עמודים. ארון הקודש היה כנראה ליד הפתח הראשי, מקירות בית הכנסת נותר רק הקיר הדרומי בו מצויים פתחי הכניסה, שלושה בממספר: שניים מקוריים ואחד משוחזר. עדויות של עולי רגל מציינות שהמשקוף של הפתח המרכזי סדוק מזה מאות בשנים.

בשנת רנ"ו (1495) מבקר במירון אחד מתלמידיו של ר' עובדיה מברטנורא והוא מספר על מערת הלל הזקן ותלמידיו ועל מערת תלמידי רשב"י, וקבר שמאי ואשתו ותלמידיו, דווקא את קבורת רשב"י במירון אין הוא מזכיר, וכך הוא מספר על בית הכנסת ומשקופו: "עוד ראיתי בית הכנסת מר שמעון בר יוחאי ז"ל, וגם בנין מאבנים גדולות: אבל עתה הוא חרב ולא נשאר ממנו אלה כותל אחד. ואומרים אנשי צפת כי אם יפול הכותל הזה - אז יבוא המשיח". והוא מסיים: " בשנת 1492, שנת גרוש ספרד, החל הכותל ליפול ואז עשו אנשי צפת יום משתה ושמחה"

המסורת בדבר ביאת המשיח ביום שיפול הכותל הקדמי הייתה מן הידועות בצפת והגיעה אף לידיעתם של אנשי רשות העתיקות במדינת ישראל ואלו מיהרו בשנות השבעים לחזק את הסדק שמעל הפתח בקורת ברזל, מה שבטוח בטוח.

בחפירות נערכו בשנים 1971-1977 נתגלו שרידי הכפר היהודי הקדום מימות בית שני, בחפירות התגלה מכלול גדול של מקוואות טהרה - עדות לאופי היהודי של התושבים וכן נמצאו 1,200 מטבעות מתקופות שונות ואוסף מגוון של כלי קדרות. בשכבה מהתקופה לאחר מרד בר כוכבא ניתן היה להבחין בגושי בתים נוספים, כנראה של משפחות שהגיעו לכפר לאחר המרד.

הממצא הזה מתחבר היטיב עם המידע שלנו על משפחות כהנים ממשמרת יהויריב שהתיישבו במירון לאחר מרד בר כוכבא והם מוזכרים בפיוט של הקליר המופיע בקינות לט באב על פי נוסח אשכנז.

אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן
וְדָמַם רֹן 
מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן
וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן
כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן

ולכן בבקורכם במירון בחודש אלול אל תתעצלו, עלו לשרידי בית הכנסת, השריד האוטנטי מימי רשב"י.