מסיק בכפרי הגליל

גשמים ראשונים ירדו ועונת מסיק הזיתים החלה, העונה בהא הידיעה בעולמם של החקלאים הערביים בגליל ובשומרון בימינו, מהעונות המשמעותיות בעולמו של החקלאי היהודי בתקופת התנ"ך המשנה והתלמוד. יש היום גם חקלאים עבריים הנוטעים כרמי זיתים אם כי חלקה של חקלאות הזית העברית קטן יחסית לחקלאות הערבית.

בחרנו להתחבר לעונת המסיק בכפרים הדרוזים ינוח וג'ת בגליל העליון המשמרים עדיין שיטות חקלאות עתיקות אם כי ניתן לערוך טיול מעין זה גם באיזורים אחרים בארץ, חפשו באינטרנט פסטיבל ימי ענף הזית ותמצאו שפע פעילויות.

לכפר ינוח הגענו דרך כפר ורדים, כבר בדרך ניתן לראות כרמי הזיתים שמשפחות משפחות מוסקות אותם, עצרו ליד אחת מהן ובקשו בנימוס הסברים, על פי רוב הם ישמחו להסביר כיצד הם מניחים את המחצלת למרגלות העץ וחובטים בענפיו במקלות וכך הם משירים את זיתיו למחצלת, לא כל הזיתים נושרים, תמיד יהיו זיתים עקשנים המסרבים להפרד מהענף, אלו הם העוללות, חקלאי עקשן יטפס עם סולם ויקטוף אותם ידנית, פעולה זאת מכונה לפאר, התורה אוסרת אותה ” כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים, כד, כ)

פעולת החביטה שהזכרנו נקראת גם נקיפה, ישעיה (יז, ד) מתאר את שארית עם ישראל לאחר החורבן כעוללות הנשארים בתום הנקיפה " וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב ... וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר ..."

איסוף הזיתים לאחר נקיפה (מתוך ויקיפדיה)

אנו מגיעים לכפר ינוח, השילוט מכוון אותנו לבית הבד העתיק שבכפר, זהו בית בד משפחתי המשמש רק לצורכי המשפחה ולהדגמות תירותיות, אם תמצאו אותו סגור בקשו מבעליו בנימוס והם ישמחו לפתוח, במרכזו שתי אבנים גדולות המונחות זו על גבי זו. האבן התחתונה המכונה "ים" או "מפרכה", צורתה כקערה גדולה ושטוחה.עליה מונחת אבן גדולה מאונכת המכונה "ממל". אבן הממל נרתמת בעזרת קורת בד, מכאן שם המקום בית בד, לחמור אשר יצעד במעגלים ועם תנועתה סביב הים, תסתובב הממל ותכתוש את הזיתים לעיסה ירוקה בעלת ריח חריף.

בית בד משפחתי

העיסה תועבר ל"עקלים", הם סלים קלועים אותם יניחו במכבש בורג הלוחץ את הסלים וסוחט מהם נוזל ירקרק, תערובת של שמן ומוהל. הפסולת הנותרת בעקלים היא הגפת המשמשת להאכלת בהמות, לדישון ובעבר שימשה גם להסקה. המשנה (שבת, ג, ב) אומרת: "תנור שהסיקוהו (בשבת) ......בקש ובגבבא הרי זה ככיריים בגפת ובעצים הרי הוא כתנור:"

השמן הנסחט נזל אל בור איסוף שמן הנקרא "עוקה".או אל מיכל גדול, לאחר מספר ימים בהם צף השמן מעל המוהל, יופרדו הנוזלים לכלים שונים.

מכאן, לאחר שהבינונו את תהליך עצירת הזית (כך נקרא תהליך הסחיטה "עצירה") המשכנו לג'ת הגלילית ושם בקשנו את התושבים לכוון אותנו אל בית הבד, כאן מדובר כבר בבית בד תעשיתי הפועל עדין בטכניקות הישנות, את מקומו של החמור החליף מנוע, את מקומה של ה"עוקה" החליפה צנטריפוגה המפרידה בין השמן למוהל במספר שניות ועדיין אבני הממל סובבות במפריכה וכותשות את הזיתים, עדיין החקלאי מגיע בטרקטורו ומביא את יבולו ישירות מן השדה ובשעה שהוא מחכה לתורו הוא מתכבד בכוס קפה שחור חם וחזק ומדברים על ענינים שברומו של עולם על היבול השנה ועל מזג האויר והילדים שיהיו בריאים ומעט בוליטיקה ועל הארץ הטובה הזאת ארץ זית שמן ודבש.

בית בד תעשיתי (שימו לב לגודל המפרכה)