עין פוריה

קסם על ים כינרת

בשמי התכלת ירח שט

אני שלך ואת שלי

כינרת את, כינרת את אהובתי.

כל כך הרבה שירים נכתבו על הכנרת, האגם בהא הידיעה של א"י ולכן כל טיול הצופה אל הנוף הנהדר של הכנרת הוא מעין שיר. כזה הוא הטיול מעין פוריה לירדן.

מצומת פוריה נפנה דרומה בכביש 768 לכוון אלומות בכניסה לפוריה עלית נפנה שמאלה לכביש 7677 עם השילוט ליער שוויץ, ניסע לאורך הכביש עד ששלט קק"ל יפנה אותנו ימינה לדרך צרה ומתפתלת לעין פוריה, שם ניסע בזהירות עד לחניה.

הנוף מקסים, תחתנו הכנרת, ממול הרי גולן כמו שכתבה רחל המשוררת ששנותיה היפות עברו בכנרת ובדגניה וכפי שהלחינה משוררת אחרת ילידת כנרת,.

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!

בדממה בוטחת מצווים: עצור.

בבדידות קורנת נם חרמון הסבא

וצינה נושבת מפסגת הצחור.

מתחת לחניה זורמים המים באמצעות אמות מים לשתי ברכות אגירה, גשרונים מגשרים את הגדות, עצי דקל מצילים על הבריכות, בנקודת התצפית הצפונית סככה ושולחנות קק"ל, בתצפית הדרומית . לוח אבן המקדיש את המצפור לכבודה של המשוררת נעמי שמר. חבל רק שהמקום מוזנח במקצת.

שביל ישראל עובר במקום ומזמן מפעם לפעם מטייל נאנק מתחת לתרמיל ענק, השילוב של הבדידות והנוף מעניקים למקום אוירה לירית מיוחדת .

מכאן נמשיך רגלית בשביל ישראל למושבה כנרת, כשעה של ירידה ואנו בפאתי המושבה ליד "ארמון רב תפארת" הוא ביתו של המהנדס יוסף טריידל,

יוסף טריידל, הגיע מגרמניה ב 1899 לעבודה בחברת יק"א כמהנדס,. ובמסגרת תפקידו מיפה את שטחי רוב המושבות דאז והשתתף ברכישת סג'רה וחדרה, הוא הכין תוכניות למפעלי השקיה לאורך הירדן. סקר את עמק החולה. השתתף כחבר במשלחת החקר הגאולוגית של פרופ' בלנקנהורן לעבר הירדן המזרחי מטעם הסולטאן, שותפיו למשלחת היו אהרון אהרונסון וישראל אהרוני.. הוא תכנן ובנה את חוות כנרת, בנייני הקואופרציה במרחביה, חצר דגניה, חוות מגדל ופוריה. הוא הכין את התוכנית הראשונה של שכונת "אחוזת בית" היא ת"א. בחיפה הוא תכנן את שכונת 'הדר הכרמל' ושימש הקבלן המבצע של הטכניון ובית הספר הריאלי .

ביתו על שפת הכנרת היה מהבתים המפוארים ביותר בארץ, רוטשילד ושועי ארץ התארחו בו ויש אומרים שעליו כתב פיכמן את שירו "אגדה"

עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת

אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת,

גַּן אֵל שָׁם נָטוּעַ,

בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

נמשיך לאורך רחוב המייסדים, שלטים בכניסות לחצרות מנציחים את שמונת המשפחות המייסדות שהתישבו במקום ב 1908,בקצהו השני של הרחוב שוכנת חוות כנרת אשר הוקמה כחוות הכשרה, כאן נולד רעיון הקיבוץ, ומשק הפועלות וחוות לימוד לנערות בשם חוות העלמות , בין הנערות שהתחנכו כאן הייתה רחל המשוררת אחת שזכתה לזיכרון עולם והיא תעיד על עצמה

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי,

וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ

בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה,

בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;

רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ

חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים.

שביל ישראל מוביל אותנו אל מטעי התמרים, אל בריכות הדגים הנטושות שנותרו ביופים, אל מצבת קברה של הפרדה "בובה" "שחרשה, קילטרה, ותלמה בנאמנות את אדמת כנרת" אל חורשת האקליפטוס המונצחת בשירה של נעמי שמר המחבר אותנו לאוירת המקום.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה, 
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה: 
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה 
וריח המלוח על המים.

נמשיך עם שביל ישראל עד לשפת הירדן, שם כדאי לסיים בשירה בציבור "כי לשיר זה כמו להיות ירדן"