מנטופה לצלמון משמרות כהונה

מנטופה לצלמון בעקבות משמרות הכהונה

"אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן... וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. ..." קונן הקליר על נדודי הכהנים לגליל בפיוט ששולב  במחזור הקינות לט' באב. וערב ט' באב יצאנו לטיול ג'יפים בעקבות הפיוט  במסגרת "עמיתים לטיולים" בשיתוף עם "מורשת הגליל".

תחנה ראשונה בית הכנסת במצפה נטופה

לפני 11 שנה 31.7.07 נהרג ידידיה תור הכהן בתאונת טרקטורים, לזכרו הציב אביו יצחק תור הכהן פינת זכרון בבית הכנסת המציגה את שמות משמרות הכהונה שנדדו מיהודה לגליל לאחר החורבן, יצחק גם פתח את הסיור שלנו בסקירת רקע על מיקומם של המשמרות בגליל.

תחנה שניה עילבון

זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. .... וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ:

עיילבו היא עילבון של ימינו, כפר ערבי נוצרי של כ 6000 תושבים, חוצים את בקעת בית נטופה ומטפסים לקבר התנא מתיא בן החרש המוכר ממסכת אבות באמרתו " הוי מקדים בשלום כל אדם ..." (אבות, ד, טו) , עוברים ליד המוביל הארצי וממשיכים בסימון שבילים שחור בפאתי בקעת בית נטופה אל עין נטופה, מעיין איתן שמימיו צלולים, מישהו בנה במקום בריכה לרחצה ומישהו אחר היטה את המים שלא יגיעו לבריכה. הנוף לבקעת בית נטופה מרהיב ואנחנו מטפסים לכוון הררית, ישוב של מודטים שהוקם במסגרת תוכנית המצפים.

תחנה שלישית , תצפית מסובב הררית

הדרך חוצה את קו הרכס וכעת בקעת סכנין פרוסה תחתינו במלוא יופיה ובה העיר ערבה היא ערב של הכהנים

קָרָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב. ..... וְרֵיחַ לֹא עָרַב מֵאַכְלָה עֲרָב:

צפונית לנו הרי הגליל העליון שם ניתן לזהות בברור את העיר צפת

לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. .... וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת:

תחנה רביעית תצפית ממבדד נטופה

הדרך מקיפה את הררית למזרחה לשטח של מנזר "מבדד נטופה", תצפית מדהימה לכוון מזרח אל הארבל והכנרת

טֻמְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל. וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל. .... וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל. בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל:

תחנה חמישית דיר חנא

"חכם הוא השביל מן ההולך בו" אומר הפתגם ואנו מניחים לשביל השחור להוביל אותנו לדיר חנא היא כפר יוחנא של הפיוט.

שָׁמְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה. וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה. ... וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה:

במבואות הישוב כרם של זיתים עתיקים בני מאות שנים, יש אומרים העתיקים ביותר בארץ, חמישה אנשים לא מצליחים להקיף את הגזעים העבותים

דיר חנא, ישוב של 10.000 תושבים ובמרכזו גלעין הכפר מוקף חומה בת 250 שנה מתקופת דהאר אל עומר, 22 ג'יפים מטפסים למצודה העתיקה, סותמים את הכפר וחלקם מתברברים לחלוטין, זה המקום לומר תודה לג'יפאי המנוסה גילי בן שלמה שבמקצועניות אסף את ה"שיות הנדחות" חזרה אל השיירה.

הדרך שהעלתה אותנו מבקעת בית נטופה לרכס יודפת, הורידה אותנו לבקעת סכנין, העלתה אותנו לדיר חנא מכוונת שוב כלפי מטה אל נחל צלמון , השביל השחור מתחבר לשביל כחול ואנו זורמים עם הסמון  לצפון מערב אל חורבת צלמון

תחנה חמישית נחל צלמון

תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין. וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין. ..... וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין:

תל צלמון לא נחפר עדיין, שרידי עמודים מסותתים עדיין זרוקים בשטח מחכים לרשות העתיקות או לגנב עתיקות, מי שיגיע קודם, אנחנו לא מתעכבים במקום אלא ממשיכים לטבילת רגלים בנחל הצלמון

המשנה במסכת פרה (ח, ט) עוסקת בדרישות ממקורות מים המיועדים לשמש כמי חטאת וכך היא אומרת...

....   המים המכזבים פסולין. ..... המכזבים בפולמוסיות(במלחמות) ובשני בצרון (בצורת) כשרים, ר' יהודה פוסל

ועל כך מרחיבה התוספתא: "....וכן היה ר' יהודה אומר יורדת  הצלמון אסורה מפני שכזבה בשעת פולמוס...." ( פרה,  ט, ב)

אחרי תוספתא כזאת לא היו לנו הרבה ציפיות מהנחל ולכן שמחנו למצוא נביעה קטנה לטבילת רגלים, מקום מקסים לסיום טיול מעשיר.