ירדינון

זה מסלול ליום קיץ חם, אל אחד המעיינות של שיפולי רמת הגולן

איך מגיעים?

משמורת הבניאס נמשיך דרומה על כביש 99 , לאחר כ500 מ' במזלג כבישים אנו ממשיכים במסעף הימני על דרך הנפט, עוד כ 300 מ' מזלג נוסף ושוב אנחנו בוחרים את המסעף הימני, דרך כורכר, המסומנת בסימון שבילים אדום עמו נמשיך לאורך כל המסלול.

עוד 1.5 ק"מ, דרך הכורכר פונה ימינה לתל עזזיאת, משמאל תל פאחר. אנו ממשיכים ישר בדרך האדומה שהופכת לדרך ג'יפים אמיתית.

אנחנו על דרך הפטרולים הסורית. מימין מצוק חד, נקודת תצפית מעולה מעל כפר סאלד, השם מטעה, זה לא כפר זה קיבוץ ואת שמו כותבים סאלד אך מבטאים סולד. הקיבוץ נקרא על שם הנרייטה סאלד "אם עליית הנוער", על שמה גם גבעת האם, השם "סָאלד" הוא על פי הכתיב  שהיה מקובל בעת הקמתו, אנחנו ממשיכים ישר. אם הגענו לשער חסום זו הכניסה האחורית של קיבוץ שמיר, אין צורך להתעצבן, 400 מטר חזרה ופניה לכוון מזרח בדרך נוחה שעוקפת את הקיבוץ.

קיבוץ שמיר נכנס לחדשות שלא בטובתו ב-13 ביוני 1974 כאשר חוליית מחבלים חדרה מלבנון לתוך הקיבוץ. לאחר שנתקלה בשני חברים, ירתה עליהם ופצעה אחד מהם, נסוגו חברי החוליה והתבצרו במכוורת של הקיבוץ. חברי הקיבוץ התארגנו להתקפה וחיסלו את המחבלים לפני הגעת כוחות צה"ל,

אולם 3 נשים שעבדו במכוורת - שתי חברות הקיבוץ ומתנדבת מחו"ל - נהרגו. חבר הקיבוץ עוזי צור קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על חלקו בחיסול המחבלים.

המתנדבת מחו"ל היתה בחורה בשם ג'ודי סינטון מאוקלנד ניו זילנד. היא התנדבה לעזרה בעקבות מלחמת יום כיפור אז נשלחה לקיבוץ שמיר ועבדה במכוורת ושם מצאה את מותה.

ארונה של ג'ודי הגיע לניו זילנד כשהוא עטוף בדגל ישראל. בכנסיה הפרסביטריאנית שבשכונה בה גרה ג'ודי נערך טקס אשכבה בהשתתפות הרב של אוקלנד, הרב חיים רפאל מנדל ז"ל ואנשים רבים מהקהילה היהודית. הוריה של ג'ודי בחרו לשרוף את גופתה. בתום ההלוויה ניגשה סבתה של ג'ודי אל שמעון ועפרה גבעון שהיו שליחים באוקלנד וסיפרה להם שג'ודי היתה יהודיה אבל אביה הנוצרי לא הסכים שתגדל כיהודיה ואמה היהודיה שתפה עמו פעולה. ג'ודי שהיה לה שם כל כך יהודי לא ידעה שהיא יהודיה ועל אף זאת, היתה לה משיכה לקהילה היהודית ולמדינת ישראל בה מצאה את מותה. (תודה לשמעון ועפרה גדעון על המידע המרגש)

עוד 2 ק"מ, עץ אקליפטוס משמאל, גדר ושער מימין, מחנים את הרכב, נכנסים בשער הפתוח ואנו בבריכת ירדינון. נחל ירדינון הוא נחל איתן היורד מהגולן כל השנה, בשנות ה50 בנו חברי קיבוץ שמיר סכר בנחל ויצרו את הבריכה המדהימה הזאת שבמקורה שמשה להשקיית שדות הקיבוץ והיוותה עילה לסכסוכים בין מדינת ישראל לסורים עד מלחמת ששת הימים. ברבות הימים ניטעו שיחי בוגנוויליה וגן קטן ע"ש שי יפת, בן המשק שנפטר בתאילנד. הוסיפו שתי מרפסות לנוחיות ויצרו פינה מקסימה הפתוחה לרשות הציבור. העריכו זאת! שמרו על ניקיון המקום! עומק המים כ2 מ', הם קרים ואידיאלים לרחצה ביום קיץ חם.

סיימתם לרחוץ? אפשר לחזור לג'יפים ולהמשיך בדרך, עוד 3 ק"מ לפנינו עד לכביש הקרוב, אבל אלו קילומטרים ארוכים, סעו לאט, הדרך מג'עג'עת , הנוסעים נחבטים בתקרה, הנהג מנסה לעקוף אבן ונופל על אבן אחרת, 3 ק"מ בסך הכל ואנחנו בכביש 959 מצומת גונן לצומת האמיר שם מסתיים הטיול שלנו.