הקסטל 200417
מאת שבתאי שירן 0523-246827
2026-02-20
הקסטל שינה פניו, האתר ההירואי העמוס בזכרונות כואבים הפך לאתר מזמין, מזמין לבני נוער וילדים במתקנים המיועדים להפעלה קבוצתית בנושאי ערכי הגבורה המנהיגות והרעות, בסרטי הסבר, בחידון , במערכות קשר שהותאמו למעבר, בבונקרים ששופצו והפכו לחדרי תצוגה.
דברים השתנו ב 71 שנה , הכביש לירושלים כבר לא עובר למרגלות הקסטל, היום הוא עובר רחוק בגשרי ענק במנהרות ארוכות בארבעה נתיבים לכל כוון הוא חזק ומהיר, לא רגיש ופגיע, ה"פיתולים של הקסטל" שהיו למושג של דרך קשה הפכו לרחוב "שבע האחיות" במבשרת ציון והמנועים של היום עולים אותם ללא מאמץ. הגבעות הסלעיות השוממות הפכו לעיר חיה צפופת בתים וקניונים. השינויים הללו מקשים, מקשים מאוד על הבנת תפקידו הקריטי של משלט זה בתש"ח. יש צורך להסביר לילדים איך נראו הדברים אז.
רק דבר אחד לא השתנה, הנוף המדהים לירושלים במזרח ולשפלה ממערב,
השם קסטל הוא שיבוש של המילה castel (מבטאים קסל) שמשמעותו מצודה. היו אלו הצלבנים שבנו כאן מצודה בשם בלוואר (יפה נוף) ובחללים הנמצאים כיום מתחת לאדמה, עדיין נמצאים שרידי קשתות שנותרו מהמבנה האדיר שבנו הצלבנים.
ב-כט בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות תכנית לחלוקתה של ארץ ישראל. בעקבותיה פרצה מלחמת העצמאות. בשלביה הראשונים הייתה זו מערכה על הכבישים, בדגש על הדרך לירושלים שנותקה ממקורותיה הכלכליים במישור החוף, ההגנה פעלה לפרוץ את הסגר בשיירות של משאיות ובאוטובוסים משוריינים ("סנדוויצ'ים").
עד מרס 1948 נהרגו 1,200 יהודים, כמחציתם אזרחים. ההגנה הבינה שעליה לשנות אסטרטגיה. ב-3 באפריל 1948, לאחר שהגיע משלוח נשק גדול מצ'כוסלובקיה, יצא כוח עברי למתקפה הראשונה במבצע "נחשון". כוח חטיבתי שמנה 1,500 לוחמים תפס שטחים בדרך לירושלים כדי להשיג הכרעה בחזית זו. קרב הקסטל שייך למערכה זו, שבסופה נפרץ המצור על ירושלים.
עד ה-3 באפריל היה הקסטל בידי הערבים. ביום זה יצא מקריית ענבים כוח פלמ"ח בפיקודו של אליהו סלע ("רעננה") וכבש את הכפר כמעט ללא התנגדות. לאחר הכיבוש עבר המקום לידי לוחמי גדוד מוריה, אך מאות ערבים המשיכו לתקוף את הקסטל ללא הרף. בשחר ה-8 באפריל התקרב לעמדה עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מפקד הגזרה הערבי. השומר הבחין בו והרגו, מבלי לדעת במי פגע. בשעה עשר בבוקר פתחו הערבים במתקפה נרחבת על לוחמי גדוד מוריה התשושים. בצהריים יצא כוח תגבורת מקריית ענבים בפיקודו של נחום אריאלי, אך כשהגיע למקום הקסטל כבר נכבש ולא נותר אלא לארגן את הנסיגה. שמעון אלפסי, סגנו של אריאלי, פקד: "הטוראים ייסוגו והמפקדים יישארו לחפות". כל אנשי הפלמ"ח שנשארו לחפות על חבריהם וכל אנשי התגבורת שעלו להר נהרגו. מן הנסוגים נותרו בחיים רק ארבעה.
למחרת, ב-9 באפריל, עלה לקסטל כוח פלמ"ח בפיקודו של סלע ומצא את המקום ריק מלוחמים ערבים. רובם יצאו להשתתף בהלוויית מפקדם הנערץ. הקסטל נשאר בידי הלוחמים העבריים.
בקרבות הקסטל נהרגו 18 אנשי פלמ"ח ו-31 לוחמי חי"ש (חיל שדה). עשרות נפצעו. כיבוש ההר הבטיח שליטה על חלקו המזרחי של הכביש לירושלים והוא גם מסמל שינוי אסטרטגי במאבק של היישוב העברי: לא עוד ניסיונות לפרוץ את המצור הערבי בשיירות אלא יזמה התקפית וכיבוש שטחים כדי לבסס שליטה של כוחות עבריים בדרך לירושלים. הקסטל היה הכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת העצמאות.
ארבע תחנות להפעלה אקטיבית הוקמו במסלול העולה לפסגה, תחנות הממחישות ערכי יסוד של נחישות, רעות, מנהיגות ואמינות. תחנת "דרך הנחישות" בנויה ממסלול ובו תשעה לוחות עליהם יעמדו המשתתפים. התחנה בנויה מערב למזרח ומדמה את "הדרך אל העיר" – ניתן לראות בבירור ממזרח את העיר ירושלים. מטרת הקבוצה להעביר את תשעת הלוחות מצידה האחד של הדרך לצידה השני.
במשימה זו יוכלו חברי הקבוצה לבחון את נחישותם כקבוצה וללמוד כיצד נחישות ושיתוף פעולה מובילים להצלחה – במקרה זה, להמשיך על הדרך לירושלים למרות הקשיים
תחנה שניה היא תחנת 'קיר הרעות' בנויה מגשר חוליות שבבסיסו קורה צרה וחבלים תלויים.
במשימה זו ייבחן ערך הרעות בקרב חברי הקבוצה: על מנת להצליח במשימה כל אחד יתבקש לפנות מקום לחבריו ולתמוך בהם כדי שיוכלו להתקדם ולעבור אותו. מטרת הקבוצה, לעבור יחד באמצעות אחיזה בחבלים אל צדו השני של קיר הרעות.
וכן הלאה בשתי התחנות הבאות.
לגן לאומי קסטל נגיע בנסיעתנו על הכביש המהיר תל אביב–ירושלים. נפנה במחלף הראל דרומה לתוך הישוב מבשרת ציון, נעבור ליד בניין המועצה המקומית ומיד נפנה ימינה ושוב ימינה. אל מולנו יתנשא המבצר. נמשיך בכביש ונכנס בשערי הגן הלאומי. נחנה הרכב ונעלה בדרך עקלקלה לפסגת ההר.
הכניסה במהלך השנה בתשלום פרט ליום העצמאות שאז פותח הגן הלאומי את שעריו לרווחה ללא תשלום, והאתר שכל השנה ריק למדי הופך לשוקק חיים עם מגרש חניה עמוס עד אפס מקום.
לכן המלצתי היא לבקר, לבקר כי זה אתר חובה, לבקר כי זה אתר זמין, לבקר כי זה אתר מעניין.
