הכרמל

כל כך הרבה שנים שאנו מטיילים יחד במסגרת "מורשת הגליל" ברכבים וברגל, בקבוצות שונות, במסלולים מגוונים, קבוצות נשים וקבוצות מעורבת. אז לא הגיע הזמן שנפגש כולנו יחד לשבת חווייתית, להחליף חוויות, להכיר את הקבוצות המקבילות? וודאי שהגיע, אמרנו ועשינו.

וכיצד קבוצות מטיילים פותחות שבת כזאת? כמובן בטיול של יום שישי. טיול אל ההר הירוק כל ימות השנה. הכרמל.

המסלול מתחיל בנשר ומתחיל בטיפוס מכוניות בכביש המדהים העולה לעוספיה. הנופים הציורים של עמק זבולון, המפרץ, הגליל הולכים ונחשפים. הכביש מטפס בעקלתון ומאפשר לצפות בנופים המדהימים מימין ומשמאל.

קסטרא, העיר שצררה את חיפה בזמן התלמוד נקברה תחת כביש המנהרות. בתי הבד המרשימים שלה הועברו ל"דרך הדורות" בכרמל, עצרנו להתרשם, להבין כיצד זה פועל ועל הדרך לשוב להתפעל מהנוף המקסים צפונה.

מוזיאון הכט לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה. שטחו קטן אך אוצרותיו מרובים. ספינה שטבעה במצולות ים ליד מעגן מיכאל לפני 2000 שנה ונמשתה. כלי בית וכלי מלאכה מימי האבות ואילך. אנחנו התעכבנו בפינה המוקדשת לידפת, אבני הקלע המקוריות ממתינות, מוכנות לירי בקטפולקה המשוחזרת, היא "התותח" שירה אבנים אלו ללב ידפת הנצורה וגרם למותם של רבים. עומדים ליד אבני הקלע המקוריות וקוראים מספרו של יוסף על כוח ההרג המעורר חלחלה הטמון באבנים אלו וסיפור הקרב על ידפת נעשה מוחשי יותר, מובן יותר.

מהמוזיאון יורדים לטכניון ברכבלית המתנדנדת קלות ברוח, הרכבלית שעלותה כעלות תחבורה ציבורית היא מהאטרקציות התיירותיות העיקריות בחיפה, נסיעה שקטה, נוף מדהים, הנוסע מרחף מעל בתים ורחובות. צופה לנוף המרהיב של המפרץ מתנדנד בין תכול השמים לכחול הים.

הטכניון- אימתם של הסטודנטים הוא שקט ורגוע בימי שישי, עתיר דשאים, עצים ושבילי הליכה סלולים ואנו מטיילים בין הפקולטות היוקרתיות, מדעי הנתונים (לעבר תעשיה וניהול), חשמל, מכונות, מתמטיקה. שמות מעוררי כבוד. הבניינים משנות השישים בנויים מבטון חשוף. לא טיח ולא צפוי. חומר הבניה בכל עוצמתו, קראו לזה "הסגנון הברוטליסטי" האדריכלים יאמרו שזה משדר עוצמה ויופי, אחרים יאמרו שזה סתם מכוער אבל בשנות ה60 זו הייתה האפנה השלטת שכל אדריכל ראוי חייב היה להישמע לה.

בית הכנסת בנוי גם הוא מבטון אך הוא "לבוש" בצפוי שיש. מורם כשני מטר מעל האדמה, כביכול מרחף, מעין משהו רוחני הקשור מחד לקרקע ומאידך מרחף מעליה.

הגג בצורת חרוט הפוך שקודקודו כלפי מטה גם הוא "מרחף" מעל הקירות, כביכול לא נוגע בהם, רק מצביע לכוון מרכז בית הכנסת באומר "ושכנתי בתוכם", אין חלונות בקירות, האור חודר במרווח שבין הגג לקירות מעין "אור שמיימי" שחודר לבית הכנסת מלמעלה.

בתוך בית הכנסת ספסלים ארוכים סביב לבמה, מדמים בית כנסת ספרדי, מקדימה עמוד לחזן בסגנון אשכנזי. בימות ה60 כאשר כמעט לא היו בתי כנסת מעורבים של ספרדים ואשכנזים היה זה ניסיון חדשני לבנות בית כנסת המורכב משני הסגנונות.

ארון הקודש גבוה אך הבמה נמוכה בחצי מפלס מהארון לקיים "ממעמקים קראתיך ה'", ארון הקודש מוצב כיחידה עצמאית לפני קיר "המזרח" הפונה לדרום, לירושלים ואינו ממוקם בגומחה בקיר, מדמה את ארון הברית, הנייד, המוכן לטלטול, לנשיאה, להתקדמות מתמדת. חדי עין יבחינו ב"טבעות לבדים" לנשיאת הארון.

חוזרים למכוניות וממשיכים להפסקת צהרים וסיור בחניון "המבצר האחרון".

בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם. הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בסוריה ולבנון עברה לשלטון פרו-נאצי. הבריטים שחששו מפלישה גרמנית מסוריה החלו להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה.

גם לאחר שכבשו הבריטים (בסיוע הפלמ"ח) את סוריה לא הוסר האיום הנאצי. הבריטים העריכו כי הצבא האדום עלול להתמוטט והנאצים יתקדמו דרומה דרך הקווקז ויפלשו לארץ ישראל מצפון. תוכנית ההגנה הבריטית לאיום מצפון התבססה על מערך הררי מבוצר שמשתרע מרכס הכרמל, ועד מצוקי ים המלח. לצורך כך החלו כוחות הנדסה וחברות בניה כמו "סולל בונה" לחפור עמדות, לסלול דרכי גישה, לבצר בונקרים ותעלות מדופנות בכרמל. התוכנית כונתה "המבצר האחרון". למרבה המזל איום זה לא נתממש אך מדרום התקדמו כוחותיו של רומל למצרים והבריטים התכוננו לנסיגה ולהפקרת הישוב היהודי לגורלו. בהנהגת היישוב דברו על תוכנית "מצדה בכרמל" שהניחה התבצרות במערכי הכרמל והתגוננות נואשת. ב"ה, הדברים לא הגיעו לכך, התעלות נסתמו, הבונקרים נאטמו ורק פה ושם נותרו מספר תעלות אילמות עדות לדרמה של "המבצר האחרון".

ממשיכים לאנדרטת נספי השריפה הגדולה בכרמל שפרצה בחנוכה תשע"א 2010, מעלים את זכר הנספים ומספרים את סיפורו של הנער המתנדב בן ה16 אלעד ריבן שנספה עם הכבאים שבאו להציל את אוטובוס הסוהרים.

כביש ואדי אורן מתפתל ביער שהשתקם מאז והוא יפה מתמיד, חניוני קק"ל ומסלולי טיול מכל עבר ואנחנו בדרכנו לאכסניית אנ"א חיפה, שבת יפה מחכה לנו, שבת של תוכן וחברותא.