יום השואה גנים בנוש

ב 27 בינואר 1945 שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ , ב27 בינואר מצוין כל שנה יום הזכרון הבינלאומי לשואה ובהתאם אקדיש השבוע את המדור לשתי פינות זיכרון בשכונת נווה שאנן בחיפה הקשורות לנושא השואה והגבורה, שתי פינות קרובות פיזית ורחוקות באופיין.

בצומת רח' אינטרנשיונל ורחוב יערי נמצא גן ציבורי ובמרכזו אנדרטת הזיכרון ללוחם היהודי בנאצים.

לאנדרטה דמות מגן דויד צהוב ענק ובולט הנראה כיתד גדולה הננעצת בצלב קרס ומרסקת אותו לארבעה ווים שבורים. בכל וו כזה יש תאורים של סוגים שונים של לחימה משנת 1933 עד 1945. על פאות המגן דוד יש תאורים של מורדי גטו ורשה ופרטיזנים, שמות מחנות ההשמדה, וכן סטלינגרד ונורמנדי שדות הקטל בהן הוכרעו תוצאות המלחמה.

המסרים באנדרטה בוטים, הטלאי הצהוב בולט למרחקים, היתד מרסקת את צלב הקרס, הרובה הגדול ביד הלוחם, שיר הפרטיזנים "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" , תצוגות של חלקי גופות וכיתובים בגרמנית כל אלו יצרו אצלי תחושה של נחישות ואכזריות. האנדרטה מעוצבת בסגנון המזכיר את האנדרטות הסובייטיות של פעם, גודל, עצמה, מסרים חדים וברורים מעוצבים בברזל.

האמן מאחורי האנדרטה הוא גרשון קניספל, בשיטוט באינטרנט העליתי שגרשון עצמו היה פרטיזן בנעוריו, קומוניסט אדוק שזכה לעצב אנדרטאות נוספות בחיפה כמו האנדרטה לשחרור חיפה , תבליט חזית היכל הספורט ברוממה, עיצוב בגשר פז ועוד. ב 1978 , במבצע כמעט מחתרתי הקימו גרשון קניספל ועבד עאבדי את האנדרטה לציון יום האדמה בסכנין. מאוחר יותר ירד האמן מן הארץ ועבר לברזיל, נפטר ב 2018

פינת הנצחה בסגנון שונה לחלוטין נמצאת ברחוב יגאל אלון ברמת אלון, גן ציבורי המיועד לטיולים ומרגוע הוקדש להנצחת פועלם של ח"י חסידי אומות העולם שהתגוררו בחיפה. אנשים צדיקים וצנועים שקשרו את גורלם עם העם היהודי וחלקם אפילו התחתנו מאוחר יותר עם הניצולים או הועלו ארצה על ידי הניצולים וקרוביהם. מרביתם נותרו אנונימים עד יום מותם, השם היחיד המפורסם הוא שמו של הדיפלומט השבדי ראול וולנברג, שהציל כ – 30 אלף מיהודי הונגריה. וולנברג, התגורר בעיר במשך כחצי שנה במהלך שנת 1936 כאשר עבד בבנק ההולנדי שפעל באותם ימים בחיפה. כאן פגש לראשונה בפליטים יהודים שברחו מגרמניה וייתכן כי כאן נטמן היסוד למעשי ההצלה שלו. דווקא לאחר שחרור ברלין על ידי הרוסים נעצר ראול ולנברג ע"י הרוסים מסיבה לא ברורה ומאז נעלמו עקבותיו.

המטייל במקום מוצא גן נעים ורגוע עם פינות ישיבה וגני משחקים וביניהם מפוזרים סלעים עליהם חרוטים שמות הצדיקים ותמצית מעשיהם. גן משחקים עליז לילדים במרכז הגן מוסיף נופך עליצות ורק שלט האבן מציין כי מדובר בגן "ילדי הנצח" לזכרם של מליון וחצי ילדים שנספו בשואה. יהי זכרם ברוך!

כתבה זו מוקדשת לזכרו של גדעון רפאל בן מיכאל ז"ל מהמכון ללימודי השואה בחיפה שהיכיר לי גנים מיוחדים אלו ונפטר לפני כשלושה שבועות.