נחל מעפילים

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.

בספטמבר 45 התאחדו ההגנה והאצ"ל והלחי למאבק בבריטים והקימו את תנועת המרי העברי, המבצע הראשון של התנועה היה פריצה למחנה עתלית ושחרור המעפילים הכלואים שם, חוליה של מדריכי אימון גופני שנכנסה למחנה באישור, חדרה למחסן הנשק, עיקרה את הרובים של השומרים ובליל 9.10.45 השתלטה על הזקיפים, באותו לילה חדר כח של כ 100 לוחמי פלמ"ח אל מחנה, שחרר כ 200 כלואים ובמסע לילי טיפס אתם לבית אורן, עוספיה וירד עמם בשביל הנחש ליגור, הבריטים הקיפו את הקיבוץ, אך תגבורות של אלפים מתושבי חיפה שחשו לקיבוץ הנצור מנעו מהבריטים ללכוד את הנמלטים.

על המבצע הזה ושיתוף הפעולה של קיבוץ יגור כתב יורם טהרלב את שירו "צל ומי באר",

לציון הפעולה הנועזת החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו של שביל נחש לשביל מעפילים ובשביל זה נטייל הפעם.

המסלול מחייב שתי מכוניות, האחת בתחילת המסלול בעוספיה והשניה בסוף המסלול בקיבוץ יגור.

איך מתחילים:

שמים ב waze "האנדרטה לזכר דוד אייזן, עוספיה"

ביום שבת, ל"ג בעומר תש"ל (23.5.1970), ארבעה ימים לפני שחרורו מצה"ל, בעיצומה של מלחמת ההתשה, הגיע קצין תותחנים, סגן דוד איזן עם קבוצת חיילים וקצינים למעוז "הלשון" שעל שפת אגם המר. בשעת צהרים, בהפגזה מצרית, פגע פגז בחדר האוכל ושבעה חיילים נהרגו במקום. משפחת אייזן הקימה את פינת ההנצחה הזו שבמרכזה תותח ישן, לזכר שבעת החללים ולזכר שאר חללי מלחמת ההתשה במקום.

מפינת ההנצחה נמשיך עם סימון שביל ישראל, הדרך חוצה את "יער היערנים" ואת דרך נוף כרמל וממשיכה אל תוך החורש הטבעי של הכרמל.

השביל מתפתל בתוך הצמחיה, בכמה קטעים הוא צר, לקראת סופו יש מדרגות סלע שיש לרדת בזהירות, ולהזהר לא להחליק. פה ושם מתגלים "חלונות" בצמחיה הצפופה, ומהם נשקיף על הנוף. הבריטים, בימי שלטונם בארץ, עסקו גם בייעור ובשמירת יערות וטיפוחם. במסגרת זו פרצו גם שבילים, והשביל שלנו הוא אחד מהם, תלילות הנחל ומצוקיו אינם כמובן, בזכות הבריטים, זה קרה לנוף הרבה קודם לבואם לארץ...

מתחתנו מתגלה קיבוץ יגור. אנו בעיקול חד בשביל, זה "עיקול הקטלבים". סקירת כל פרטי הצומח שנראה בכרמל, או אפילו בנחל מעפילים בלבד, כמוה כחיבור מגדיר צמחים זוטא. נזכיר, שמדובר ביותר מאלף וחמש מאות מיני צומח, וגם עולם החי עשיר מאוד. חברת העצים השולטת במסלולנו היא של האלון המצוי. בנוסף מצויים כאן לבנה רפואי, ער אציל, שעליו הם "עלי הדפנה" מתבליני המטבח. ואין להתעלם כמובן, מהקטלב. לא רק שפירותיו מועילים (בעיקר לציפורים) גם לגזעו יש תועלת. קשיותו הפכה אותו מבוקש ליצירת כלי עבודה שונים ולקירוי מבנים. אבל העיקר הוא הצבע – מהאדום הזה אי-אפשר להתעלם.

השביל ממשיך לרדת בכמה עיקולים, המזמנים תצפיות לנחל מעפילים ותצפית קרובה למערות ולמתלול. למרגלות השלוחה, שמצפון לערוץ, מזדקרים צוקיו העשויים, סלעי דולומיט קשים. אפשר להבחין בשתי רצועות של צוקים ובהם מערות. במערה אחת נמצאו חרסים מהתקופה הפרסית, ובאחרת נמצאו חרסים הלניסטיים ורומיים. אלה גם אלה, הם עדות לכך שהיו כאן חיים בעבר. אך העיקר בנוף הם הנחל, הצוקים והמערות.

השביל מסתיים ליד הבריכה של קיבוץ יגור, יש שם מגרש חניה ושם יחכה לנו הרכב.

משך ההליכה כ3-5 שעות תלוי בקצב ההליכה.