תחבורה בחיפה

חיפה זו העיר התחבורתית ביותר , יש בה מגוון רחב של אמצעי תחבורה אליהם אמורה להתווסף השנה אטרקציה נוספת ה"רכבלית" למה נקרא שמה "רכבלית"? כי רכבל שנוסע משום מקום לשום מקום כבר יש בחיפה אז נעשה לו עזר כנגדו את ה"רכבלית" קו תחבורה חדש ממרכזית המפרץ לאוניברסיטה, הקו עדיין בהרצה, כבר למעלה משנה שהוא בהרצה שקטה והקמתו לוותה באינסוף התלבטויות וסכסוכים ועכשיו כאמור הוא בהרצה בקול תרועה רמה מה שהזכיר לי טיול שעשינו בפסח לפני שלוש שנים , כשקורונה עוד היתה בירה ודלתא היתה אות ביוונית וכמוה האומיקרון

זה היה יום סתוי יפה, הבן הנשוי ואשתו "פרחו" מהבית והותירו לסבא שני נכדים אנרגטים וסבתא מותשת שדרשה שאקח אותם "לסיור חינוכי, לא חשוב לאן".

החלטנו לחנוך את קו השיט שנפתח אז לכבוד החג בין עכו לחיפה. החניתי את הרכב בחניון המגדלור בעכו משם קצרה הדרך לנמל אל "ספינת התענוגות" שלנו.

צפירה והאניה מפליגה, למרות המים השקטים האניה מתנדנדת ואנחנו מפתחים "הליכת ברווזים", עכו הולכת ומתרחקת, חודרת אל הים בצורת חצי אי. משמאל קרית ים, שלושה אופנועי ים יוצאים לקראתנו וחגים סביב בשייט הצדעה, סירת מפרש מימין, אוניות משא עוגנות מרחוק, הכרמל מולנו ומגדל האוניברסיטה שובר את האופק.

"עיר מרהיבת עין שכנה על שפת הים בעל הגון הכחול עמוק" כתב הרצל בספרו אלטנוילנד ואני רואה עצמי כהרצל וגיבוריו המשקיפים לחיפה. הנכדים לעומתי רואים עצמם כפירטים שמטרתם להחריב את הספינה, בכדי להרגיע אני קונה להם גלידה.

שלט גדול מקבל פנינו "ברוכים הבאים לנמל חיפה" והספינה מתמרנת לרציף, מלח מדלג וקושר את הספינה ואנחנו יורדים ישירות אל הרחוב הסואן. למה אין החתמת דרכונים? קצת מאכזב.

200 מ' ימינה ככר פריז, שם נמשיך את הטיול בכרמלית היא הרכבת התחתית של חיפה. בשעה שתל אביב חולמת על מטרו וירושלים לא מעיזה לחלום מתגאה חיפה ברכבת שלה מזה 70 שנה. נכון שטכנית זו לא רכבת אלא מעלית ונכון שהיום תרומתה שולית ועדיין היא היחידה המסוגלת לספק את החוויה של "מטרו ישראלית".

הכרמלית יוצאת לדרכה "הארוכה" למעלה אל מרומי הכרמל, הקטנים נצמדים לחלונות דרכה רואים רק את חשכת המנהרה, בחצי הדרך בדיוק מתרחבת המנהרה ולידינו חולפת הרכבת האחות בדרכה למטה. הקטנים מתרגשים ואנו בתחנה האחרונה בגן האם.

כאן יש לומר מילה טובה לזכותו של אבא חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה שכבד את האמהות באשר הן וקרא לגן המרכזי של חיפה דאז "גן האם", לא "גן הפועלת" ולא "גן הלוחמת" כי אם "גן האם", בתקופתו ציינו בחיפה ובנותיה בחנוכה את "יום האם" שמשקולי "פוליטקלי קורקט" שונה ל"יום האשה" ול"יום המשפחה" ואיבד את חינו.

הקטנים מתחילים להשתולל בגן, בכדי להרגיע אותם אני קונה להם שלגון.

הפעם תורו של האוטובוס לקחת אותנו לפינת "כוכב הים" היא "סטלה מאריס" אחת מפינות הנוף המדהימות היותר של חיפה, תצפית מגובה 150 מטר לשלושה כוונים של ים כחול, יש במקום מנזר, ארמון פחה, בסיס צבאי, שביל ומערת אליהו, אבל מגמת פנינו אחרת ואנחנו פונים לרכבל. 3 קרוניות המרחפות בין שמים וארץ.

"בני השטן, מה זאת? צעק קינגסקורט, ויור באצבעו אל מרכבת ברזל גדולה שעופפה מעל לעצי התמרים, ובעד חלונותיה נשקפו היושבים בה. ... ודוד ליטוואק ענה: זאת היא מסלת הברזל החשמלית המעופפת.."(מתוך אלטנוילנד)

למה זה לא נופל? שאל הקטן בנימה פילוסופית ובכדי להעצים את השאלה החל לקפץ ולנדנד את הקרונית, בכדי להרגיע אותו הבטחתי לו סנקור כשנגיע למטה, אם נגיע בשלום.

350 מטר של רכבל בסך הכל, ואנחנו בטיילת של בת גלים, רעיון יפה שכשל, הטיילת שוממה למדי. המטרונית, גם היא אמצעי תחבורה חיפאי בלעדי, למעשה זה אוטובוס ארוך הנוסע במסלול יעודי ומתמרן באלגנטיות בין הפקקים.

המטרונית הביאה אותנו לתחנת השמונה שם עלינו לרכבת ישראל עד תחנת עכו משם לקחנו מונית לחניה אל הרכב שהמתין לנו.

איך היה? שאלה הסבתא כשחזרנו.

סתם, ענתה הקטנה, כל היום נסענו ולא הגענו לשום מקום.

הערה : כרגע עדין לא ברור אם גם השנה תהיינה בפסח הפלגות סדירות מעכו לחיפה , נא בדקו לפני שאתם מתכננים ב"מלכת עכו" 0505551136
גם בכרמלית וברכבל יתכנו שינויים של הרגע האחרון, נא בדקו לפני תכנון.

הערה לעורכת: התמונות של הכרמלית, הרכבלית והרכבל מתוך ויקיפדיה.