אמת הביאר

ערב חג הפסח הבא עלינו לטובה, בשעה שאשתי עסוקה בביעור שרידים אחרונים של "זכר לחמץ" הרי שאני עסוק באיתור מסלולי טיולים לטובת חברים שהדרישות שלהם צנועות למדי, רק שיתאים לילדים להורים ולסבתות, שיהיה בטבע קרוב לעיר, שישלב אטרקציות עם ערך חינוכי. שירה בציבור עם פיקניק. אין בעיה! והנה הצעתי לכם: אמת הביאר.

היכן זה?

בין הישוב אלעזר לצומת גוש עציון פונים ימינה - לחניה משולטת : אמת הביאר - נחל הפירים . נחנה את הרכב ונחצה ברגל את המעבר מתחת לכביש הראשי . לאחר המעבר נפנה שמאלה עד לסככה בכניסה לאתר (בתשלום)

בכניסה לאמה נרד במדרגות אל חלל גדול חצוב בסלע . שם נראה שתי ניקבות מים. השמאלית מובילה אל מקור הנביעה, מרחק של עשרות מטרים במים רדודים יחסית אך קרים .הנקבה הימנית היא עיקר המסלול היא ניקבה ארוכה , חצובה בסלע ומקורה בלוחות אבן כבדים , גובה החציבה משתנה ולעיתים צריך להתכופף .. גובה המים משתנה לאורך ההליכה וישנם מקומות מסויימים שהמים מגיעים לגובה של מטר . מרחק של כ- 140 מ' הליכה בתוך הניקבה לאור הפנסים, מעט בוץ, מעט החלקות ואנו מגיעים אל פיר שם נטפס בעזרת סולם החוצה, מלוכלכים ועליזים אל הסבתא שממתינה בסככה עם בגדים להחלפה.

אמת הביאר (צילם שבתאי שירן)

והיכן כאן הערך החינוכי? ישאל האבא, ו"הדף יומי" ומה בכלל הקשר לפסח?

כאן נפתח את הגמרא לקיים "והגדת לבנך" ונקרא: " פעם אחת עלו כל ישראל לירושלים ולא היה מים לשתות , הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד ואמר לו : הלווני שתים עשרה עיינות מים לעולי הרגלים ואני אתן לך שתים עשרה ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה כיכר כסף וקבע לו זמן . כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים... נכנס נקדימון לבה"מק ... נתעטף ועמד בתפילה אמר לפניו : רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהיו מצויים מים לעולי רגלים . מיד נתקשרו השמים בעבים ונתמלאו שתים עשרה עיינות מים " (תענית יט ע"א).

בעיית המים הייתה מאז ומעולם מבעיות היסוד של ירושלים והחריפה במיוחד בעת העליה לרגל ואליה נדרשו כל שליטי העיר מהתקופה הכנענית ועד ימינו. הגדילו לעשות מלכי בית חשמונאי שבנו את האמה התחתונה שהובילה מים עד לחצר המקדש ולאחריהם "המלך הבנאי" הוא הורדוס שמהנדסיו בנו את האמה העליונה אשר הובילה מים אל בריכות ענק בירושלים. מעינות הביאר בהם אנו מבקרים הם חלק ממערכת מים זו.

שני חלקים היו במערכת המים האדירה הזאת: חלק הראשון שהזרים מים מאזורי המעיינות ועד המאגר המרכזי בבריכות שלמה הנמצאות צפונית לאפרת בפאתי בית לחם וחלק שני שהוביל את המים מבריכות שלמה ועד הר הבית ובריכות האגירה שבירושלים. שרידים מאמות אלה ניתן לראות כיום במספר אתרים בירושלים, המפורסם בהם הוא אתר הנקבה החשמונאית מתחת לטיילת ארמון הנציב.

ונסיים בשירה של נעמי שמר:

אל בורות המים, אל בורות המים 
אל המעין אשר פועם בהר 
שם אהבתי תמצא עדין 
מי מבוע 
מי תהום 
ומי נהר

חג פסח כשר וחג אביב שמח לכולנו.