שביל המגילות

שביל המגילות

טיול בשביל המגילות, המתפתל ליד קיבוץ קליה למרגלות מצוק ההעתקים אל מול ים המלח, הוא חוויה מדברית בנוסף למסר שהוא נושא עמו סיפור מגילות מדבר יהודה.

אורכו של השביל כ-1.6 ק"מ לכל כיוון, רמת קושי קלה, והוא מסומן בשטח בצבע ירוק. המסלול מתחיל בחורשה של בית הקברות של קיבוץ קליה, ניתן לשנות כיוון ולהתחיל את הטיול בגן לאומי קומראן, ולבצע את השביל במגמת ירידה לכיוון הקיבוץ.

העונה האידיאלית לטיול היא עכשיו!! בחודש שבט כאשר מזג האוויר נוח והצהוב המדברי נצבע בירוק של עשביה עם פריחה עונתית של פשתנית ססגונית הפורחת בסגול ובצהוב, ובאשן שלושת-העורקים הפורח בכתום.

רוב המסלול מישורי, למעט כמה קטעים שנבנו שבהם יש מדרגות.

סיפור גילוין של המגילות הגנוזות, על ידי רועה צאן בדואי ב-1947, הסעיר את דמיונם של חוקרים, היסטוריונים וארכיאולוגיים בעולם כולו, ובמהרה החל מבצע לסקירת מערות מדבר יהודה, שבסופו התגלו כ-900 מגילות הכתובות בעברית, יוונית וארמית.

עם תחילת ההליכה על השביל, מגיעים בתוך דקות ספורות לסככת התצפית הראשונה, הצופה לעבר שתי מערות הנטועות במרומי מצוק ההעתקים.

הראשונה, הצפונית ביותר, היא מערה מספר 11. זוהי אחת משלוש המערות החשובות ביותר בקומראן (לצד מערות 1 ו-4) ובה התגלו כ-25 מגילות. מתוכן חמש במצב השתמרות טוב למדי. המגילות שהתגלו במערה כוללות, בין השאר, את מגילת ויקרא הכתובה בכתב עברי קדום, מגילת תהילים ובה 48 מזמורים, אחד התרגומים הארמיים הקדומים לספר איוב וכן המגילה הארוכה ביותר שהתגלתה בקומראן – "מגילת המקדש", באורך 8.30 מטר. מגילה זו כוללת תיאור חלופי לדמותו של המקדש..

משמאל למערה 11, מתגלה צמד הפתחים הגדולים של "מערת התאומות". זכרו את השם כי בהמשך נספר את סיפורה.

מסלול הטיול ממשיך מזרחה אל גדתו של ואדי בו הוצב ספסל אבן מול הנוף – מקום נהדר להפסקה מוצלת ונעימה. כאן אפשר להזכר בסרטונים שרצו ברשתות. סרטונים מהשיטפונות העזים שזרמו פה לאחרונה.

בשלב מסוים, פיצול שביל משולט יוביל אתכם ימינה, מהלך מספר צעדים. מולכם תוכלו להבחין באלמנט פיסולי מסקרן המזכיר במראהו מתקן קידוח. זוהי "אנדרטת הקודחים", שמאחוריה מסתתר סיפור מימי טרום המדינה.

בקיץ 1938 הגיעה לאזור קבוצת של ארבעה אנשי הגנה, שני קודחי בארות ושני נוטרים, במטרה למצוא מקום ראוי לקידוחי מים. שיאפשרו הקמת ישוב במקום, הארבעה שהו במחנה באזור, ביולי 1938 הותקף המחנה על ידי בדואים, שהרגו את הארבעה. לזכרם הוקמה האנדרטה, שעל האבן הגדולה בה חקוקות המילים: "פה נפלו אנשי ההגנה שלמה שוילי, אברהם עברי-צדק, חיים יוסלביץ, אברהם זליקוביץ. הם עלו למצוא מים להחיות את השממה. 21.7.1938." הרוגי התקרית נטמנו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. האירוע נחשב לכישלון קשה של ההגנה, ובעקבותיו ננטשו הן המחנה והן הניסיון למצוא מים מתוקים באזור. משה עדאקי, אחד מקודחי הבארות, הצליח להימלט מהתקיפה ולהינצל. שנים לאחר מכן, חזר למקום וכתב את המילים החקוקות על האבן.

זהו גם המקום שבו נמצאת נקודת התצפית האחרונה במסלול, הצופה לכיוונה של מערה מספר 1. זו המערה שממנה החל הסיפור הגדול של גילוי המגילות הגנוזות,. בה התגלו שמונת הקנקנים הגליליים ושבע המגילות הראשונות. אחת המעניינות שבהן היתה כאמור מגילת סרך היחד: חיבור המתאר את אורח החיים של קהילת "היחד" ותהליך הקבלה אליה.

בחפירות שנעשו מאוחר יותר, התגלו במערה זו גם קטעים השייכים ליותר מ-70 מגילות נוספות. משמאל למערה זו מצויה מערה מספר 2, שפתחה אינה נראה מנקודה זו. בה התגלו קטעים מ-33 מגילות. בעקבות גילויים אלו נסקרו לא פחות מ-250 מערות במצוקים הללו.

אך דווקא במערה מספר 3, נמצא הפרט המרתק ביותר מגילה הכתובה על נחושת ובהתאם היא נקראת מגילת הנחושת ומהווה עד היום אחת התעלומות המסתוריות ביותר של הארכיאולוגיה.

המגילה נתגלתה במערות קומראן יחד עם שאר המגילות הגנוזות אלא שמכיוון שכאמור בניגוד לאחרות עשויה מגילה זו מנחושת, משמעות הדבר שערך המידע שבה עולה עשרות מונים על כל מגילה אחרת.

המגילה שמורה היום במוזיאון הלאומי של ירדן ברבת עמון.

לאחר שפוענחה הסתבר שמדובר במגילת סתרים כתובה עברית עתיקה המפנה ל60 מטמונים של אוצרות עתק.

מרבית האוצרות מרוכזים באזור ים המלח. אחרים בכחלת אולי נחל כחל ליד צפת.

של מי? בית המקדש? מלך? אולי אוצרות בית המקדש הראשון

אחד הרמזים (מספר 24) אומר כך (לאחר תרגום של ב"צ לוריא לעברית בת ימינו)

במערת העמוד, בעלת שני הפתחים, הצופה מזרחה, בפתחה הצפוני, בעומק של שלוש אמות (מטר וחצי) חפור קלל (כד) ובו ספר אחד, תחתיו טמונים 42 ככרים (של כסף)

ובכן בואו נעשה חשבון מהיר.
ככר כסף זה בערך 34 ק"ג של כסף טהור ששווה בערכים של היום כ 36000 דולר.
במונחים של פעם זה היה שכר עבודה של 15 שנה, 42 ככרים זה מעל מליון וחצי דולר בערכים של היום.

תסכימו איתי שווה להתאמץ בשביל סכום כזה!!!
וכעת אנו חוזרים למערת התאומות שפגשנו בתחילת השביל, הביטו בה היטב, קראו את כתב החידה ותסכימו איתי שמערה זו עונה על התיאור "מערת העמוד בעלת שני הפתחים, הצופה מזרחה", זאת היא ללא ספק. כעת שאלת השאלות האם תטפסו ותתחילו לחפור?

לא
למה?
מכיוון שהטיפוס מסוכן לחובבנים, מכיוון שיש שם שלט האוסר לטפס ומכיוון שכבר לפני שנים חפר שם ארכיאולוג בשם פסח בר אדון ולא מצא כלום.

אבל לחלום תמיד אפשר והרי לכם גם סיפור יפה לטיול יפה.
בתמונה מערת התאומות כפי שצילמתי אותה.
ומי שמעוניין לשמוע הרצאה מקיפה שלי בנושא מוזמן ליוטיוב

חלק א https://youtu.be/Q4inr7eaYqc

חלק ב https://youtu.be/6RYibtXR8us

איך להגיע: מכביש 90 בצפון ים המלח פונים בצומת קליה מערבה. נוסעים לכיוון קיבוץ קליה (אך לא מגיעים אליו) ומחפשים אחר השלט המפנה אל שביל מגילות (חנייה צפונית"). ניתן לחזור באותה הדרך או לשלוח נהג לנקודת הסיום בחנייה הדרומית, ועדיף – בחניית גן לאומי קומראן.