עין אלמיין עין אמפי ועין נשוט

חם, חם , חם . חופשת יולי אוגוסט ואנחנו מחפשים מים ורק מים. והרי הצעה למסלול מים ברמת הגולן עם תוספת יהדות.

עין עלמיין

נסענו מצומת מחניים מזרחה על כביש 91 ופנינו ימינה בצומת בית המכס לכביש 888. אחרי המחנה הצבאי ירדן, המשכנו דרומה כ-150 מטרים עד לדרך עפר המובילה שמאלה. ירדנו לכיוון בריכות הדגים, בצומת הראשון פנינו ימינה, נסיעה של כחצי קילומטר, והגענו אל קבוצת העצים המסמנת את מיקומה של בריכת עין עלמיין.

בשנים שבהן הסורים חלשו על הגולן הוקמו קרוב לגבול הסורי בסיסי קצינים סורים ששמשו קו ראשון כנגד ישראל. הצבא הסורי בנה סמוך לבסיסים בריכות לרווחת הקצינים. לצורך כך הוטו מי המעיינות הנובעים לתוך בריכות והפכו ל"בריכות הקצינים". הבריכת של עין עלמיין מלאה במים קרים במשך כל השנה. סביבה עצי אקליפטוס הסוככים על המקום ומצלים אותו היטב, גודלה 4X12 מטרים והיא מתאימה לרחצת ילדים.

עין עלמיין (צילם שבתאי שירן)

עין אמפי

מעין עלמיין חזרנו לכביש ופנינו חזרה צפונה (שמאלה). כחצי קילומטר לאחר בסיס ירדן פנינו ימינה בדרך האספלט ולאחר כ-1.2 קילומטר פנינו עם הכביש שמאלה. המשכנו עוד 400 מטר, עד שראינו משמאל מעבר להולכי רגל בגדר הבקר. במעלה המדרון משמאל קבוצת איקליפטוסים. חנינו וטפסנו ברגל כמה עשרות מטרים אל החורשה. רק בהגיענו בין העצים נגלתה לפנינו הבריכה. עגולה ויפה כמו אמפיתיאטרון עם מים צלולים וקרים, ומעליה צל מרענן של עצי אקליפטוס. נשמע כמו ציור? גם נראה כמו ציור. רק לתת לילדים לשחות, להניח את הרגלים במים ולתת לדגים לדגדג לכם.

עין אמפי (צילם שבתאי שירן)

בית הכנסת בעין נשוט.

אחרי שרווינו משני המעיינות יצאנו חזרה לצומת בית המכס העליון, משם המשכנו מזרחה על כביש 91 לצומת נשוט ממנה פנינו ימינה לכוון קצרין. בצומת קצרין צפון פנינו שמאלה לכוון קדמת צבי ולאחר ק"מ אחד עצרנו במגרש החניה ליד השלט החום המורה על בית הכנסת העתיק. המסלול הרגלי חוצה יובל של נחל משושים על גשר המוסתר לחלוטין בצמחי פטל וצלף קוצני. לאחר כ- 300 מטר הגענו לחורבת בית הכנסת העתיק.

בעין נשוט התקיים ישוב יהודי שהתקיים במהלך תקופת המשנה והתלמוד, אין לנו שום מידע על הישוב, אפילו שמו המקורי נסתר מענינו, פרט למידע הארכאולוגי המספר לנו שעיקר פרנסתו של הישוב היתה על יצור שמן זית. בית הכנסת שהוא קטן מימדים אם כי מפואר למדי, נבנה בתקופה הביזנטית ונחשף לראשונה ע"י גוטליב שומכר בשלהי התקופה העותומאנית, זיהויו של המקום כבית כנסת נקבע רק לאחר מלחמת ששת הימים אז נמצאה במקום אבן ועליה מנורה עם שבעה קנים. מרבית מאבני בית הכנסת נשדדו בעבר אולם השרידים שנותרו במקום מרשימים למדי. במרחק של 500 מטר מכאן ניתן לראות חורשה שם היה מחנה סורי. בסקר הראשוני שנערך לאחר המלחמה נראו שני פדסטאלים עם מנורות ובניהם יש רשת כדור עף, המקום זכה לכינוי "מגרש הכדור עף" רק לאחר החפירות התברר כי מקור האבנים הוא בחרבות בית הכנסת.

שרידי בית הכנסת בעין נשוט (צילם: שבתאי שירן)