מעזקה למשואה חלק ב

חלק ב' - משואה

שבוע שעבר טיילנו בעזקה, השבוע נמשיך מעזקה דרומה עם סימון השבילים האדום המטפס לראש הגבעה ביער הנטוע ויורד מדרומה אל מפגש דרכים, שם נמשיך דרומה לראש הגבעה הבאה עם סימון השבילים האדום

נחצה את חניון בור המים,. בורות מים הם חיזיון נפוץ בשפלת יהודה, אזור חסר מעיינות כמעט לחלוטין. מעיינות אין, אבל הסלע הקירטוני הבונה את גבעות השפלה הוא סלע רך ואטום לחלחול מים, ואפשר בקלות לחצוב בו בורות ולאסוף אליהם את מי הגשם הניגרים במדרונות.
השביל האדום מטפס מבור המים לצד טרסה בלב יער נטוע מעורב בעצי חורש. תמצאו כאן שיחים גדולים של אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי ואלון מצוי.
נחלוף על פני מערה קטנה שפתחה מכוסה בסבכה. מדרגות אבן פונות ימינה ועולות לגבעה נמוכה (מחוץ לשביל המסומן). המציגה שרידים של יישוב כפרי. כאן נמצאו שרידי ישובים מתקופת ההתנחלות של שבט יהודה ועד התקופה הרומית. נמשיך לצעוד במסלול המסומן אל חניון ריטה קיי, השוכן בצל עצי אורן. סמוך לצדו המערבי של החניון צומח עץ חרוב גדול. עוד כ-150 מ' בדרך העפר הרחבה אל צומת ארבע דרכים.

נטפס בשביל אל המדרון שממול. תחילה נחלוף על פני גת חצובה בסלע, המעידה שבעבר גידול הגפנים ליין היה חלק חשוב בכלכלת האזור. נמשיך לראש חורבת שקלון. בחורבה נותרו שרידי מבנים ועמוד אבן מסותת היטב, כנראה חלק מכנסייה ביזנטית. מראש החורבה נראים נופי עמק האלה, גבעות השפלה הגבוהה, הרי חברון וגוש עציון.
השביל יורד במורד הגבעה דרך פתח בטרסה. נחלוף על פני בור מים גדול וגת נוספת, המתפארת בשלוש גומחות מקושרות ביניהן, צמודות למשטח הדריכה, שכנראה שימשו להנחת הענבים לפני הדריכה.
מכאן ממשיכים כ-200 מ' לאורך טרסה משוחזרת, נוטשים את השביל המרכזי הרחב הממשיך היישר לפנים, ופונים ימינה בשביל המסומן היורד ומגיע לעץ אלון מצוי גדול בעל גזע מרכזי חסון ונוף המתנשא לגובה של כ-8 מ'. בולט ביחודו ולצדו חניון.

לכל אורך הדרך שרידי טרסות, מבנים ושיחי צבר, שרידיו של הישוב הערבי עג'ור שחרב בתש"ח, על שמו הישוב היהודי הקרוב עגור.

נמשיך דרומה עם סימון שביל ישראל, הדרך אינה קלה, עליות וירידות, הנוף והיער מפצים על הקושי, חוצים בזהירות את כביש 353 , לפני הכביש חניון קטן על שולחנות קק"ל וכבשים רועות, אלו אינן כבשים של ממש אלא יצירת אמנות של פסלי כבשים הנראות כאמיתיות.

משמאלנו הישוב שריגים שבהמשך שונה שמו ללי-און, השנוי לא ממש נקלט ובמפות הוא נקרא שריגים, לי-און

עוד שניים וחצי ק"מ של הליכה מחניון שריגים והשביל מטפס בתלילות למצפה משואה.

מצפה משואה הוא מגדל תצפית של קק"ל עם מרפסת הפתוחה לציבור ומעניקה מבט על גבעות השפלה ומישור החוף שבמערב ועל הרי יהודה שבמזרח. באתר שירותים, ברזי מים, ושולחנות פיקניק, המצפה מתנשא בראשה של רמת אבישור. אדם בשם זה נזכר בתנ"ך כאיש שבט יהודה (דברי הימים א' ב, כט). מהמצפה נבחין בשתי רצועות האורך הבונות את השפלה. במערב, האזור השפלה הנמוכה ובו הגבעות מתנשאות לגובה של עד 200 מ' מעל פני הים. והרצועה המזרחית, שבה נמצאים פארק עדולם-צרפת, מורשה ובית גוברין, שם מתנשאות הגבעות עד לגובה של 400 מ' מעל פני הים.

השם מצפה משואה מנציח את הכתובת של לוחמי לכיש כנגד הבבלים. "כי אל משואות כיש נַחְנוּ שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה".