מערות סמך

מערות סמך

ארץ 1000 המערות קוראים לחבל לכיש, מאות מערות פעמון, בורות מים ומחילות מסתור נמצאו בחבל זה, בסיור זה יצאנו לקבוצת מערות מהגדולות שבאזור והפחות מוכרות. מערות סמך.

למרבה המזל אין אפשרות להגיע לאתר במכוניות, מה שעושה אותו אטרקטיבי להולכי רגל ולג'יפאים.

נקודת היציאה שלנו היתה בתל לכיש, אותו תל בו שכנה העיר השניה בחשיבותה בממלכת יהודה, אשר נכבשה על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. הממצא החשוב ביותר למסע זה נמצא בנינווה, בירת אשור, בארמונו של סנחריב ובו תבליט קיר ענק המתאר מצור וחורבן, ופליטים משתחווים לשליט. ליד דמותו של השליט נכתב: "סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא ושלל העיר לכיש עובר לפניו".

לידנו המושב לכיש שהוקם ב1954 באזור הספר ויישובו היה בסדר הקדימויות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים.

אנו פותחים מפת סימון שבילים או אפליקצית "עמוד ענן" ובעקבותיה זורמים במורד הגבעה אל שביל ישראל איתו נתחיל לצעוד לכוון דרום בינות לכרמי הענבים של לכיש המוכרים יותר כ"ענבי טלי". פועל תאילנדי עובד בחממה, קושר את הזמורות לתומכות, מכין את הגפן לאביב כאשר הגפן תתחיל ללבלב והכרמים סמדר כמאמר שיר השירים ואחר כך לקיץ כאשר "כל עינב זהב" כדבר המפרסם.

חוצים את הכרמים אל שדות החיטה המוריקים, אל המרחבים הגדולים הנפרסים בגבעות השפלה התחתונה, ירוק ללא סוף לוכד את העין.

לאחר כ3 ק"מ השביל פונה ימינה בחדות, קילומטר נוסף ואנו בצל חורשה, מקום מקסים לפרוס מפה ועליה מכל טוב של פירות עוגות וקפה מהתרמוס. שלמה שקטף לכל אורך המסלול את פרחי החרדל הצהובים כותש אותם בעלי ומכתש, מוסיף מעט שום ושמן ומגיש לנו ממרח חרדל, תענוג.

אנו נוטשים את שביל ישראל ימינה אל סימון שבילים אדום ולאחר כ700 מ' שמאלה אל השביל הכחול הנכנס לשמורת סמך. זו עונת "דרום אדום" ופרחי הכלנית בני יומם עוטפים אותנו בחדוות חיים מכל עבר.

קילומטר נוסף בגבעות ואנו מגיעים אל קבר שיך נטוש בנקודת תצפית, מכאן נצפה צפונה אל קריית גת, מימין בתי המושב לכיש משמאל בתי מושב נועם, כביש 6 חותך את הפסטורליה.

השביל הכחול ממשיך בתוך הירוק ירוק הזה ויורד אל " מערות סמך". אלו מחצבות ענק מתקופת בית שני ועד ימי המשנה והתלמוד (התקופה הרומית ביזנטית), הסלע הטבעי כאן הוא קירטון רך המצופה בשכבת נארי קשה בעובי של מטר. אידיאלי לחפירה המכושים ואיזמלים, תחילה היו פותחים פתח צר בנארי ולאחר מכן חוצבים את שכבת הקירטון הרכה לכל עבר בצורה זו יצרו את מערות הפעמון האופיניות לאיזור. מערות שראשן צר והן מתרחבות כלפי מטה.

אנו נכנסים לאחת המערות דרך קיר שהתמוטט ומוצאים מערת ענק שמבחוץ לא שיערנו את גודלה והיא מובילה למערה נוספת וכך הלאה ממערה למערה ועד לפתח היציאה.

מכאן אנו ממשיכים בשביל הכחול הפוגש שוב את השביל האדום. אם נפנה בשביל האדום ימינה נחזור לשביל ישראל וחזרה למושב לכיש בדרך בא באנו. כ7 ק"מ, אם אנו מתמצאים במפה ניתן "לחתוך" מזרחה דרך השדות אל מושב לכיש כ3 ק"מ או מערבה אל מושב נועם, כ 2 ק"מ, אלא שהמעבר תחת כביש 6 חסום על ידי שלולית ענק המאפשרת מעבר לג'יפים בלבד או למטילים עזי נפש.

גם כך וגם כך ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת, את יושבה בה וצופה, את צופה בה וזורחת (דודו ברק)