מרשה

מרשה ובית גוברין

" רָאשֶׁ֣יהָ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ" המשפט הזה לא צוטט מהעתונות כי אם ע"י מיכה המורשתי לפני 2700 שנה. והוא ממשיך ואומר " לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ " (מיכה, ג) ואת המשמעות של הנבואה אנו מציינים בשלושת השבועות הנוכחים. עם זאת יש למיכה גם נבואות אופטימיות יותר השמורות לאחרית הימים: " וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה" (מיכה, ד)

הטיול שלנו הפעם יהיה לעירו של מיכה המורשתי היא מרשה שבשפלת יהודה

גן לאומי בית גוברין-מרשה מאגד בתוכו שני אתרים שונים, בית גוברין ומרשה אז ראשית נעשה סדר בנושא

מרשה נזכרת במקרא כאחת מערי שבט יהודה, עם חורבן בית ראשון, התרוקנה גם מרשה מתושביה היהודים ובמקומם נכנסה אוכלוסיה אדומית עקב כך נקרא האזור כולו "אִידוּמיאָה" במהלך התקופה הפרסית וההלניסטית הייתה מרשה העיר המרכזית באדומיאה.

בימי מרד החשמונאים היוותה העיר בסיס להתקפות היוונים על צבאו של יהודה המכבי. השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס כבש את העיר בשנת 112 לפנה"ס, וגייר את תושביה. מרשה שהתנגדה לכיבוש ולגיור ספגה מכה קשה, וכך לאחריו הלכה העיר ודעכה.

עם הכיבוש הרומי תפסה בית גוברין את מקומה של מרשה כעיר המרכזית באזור, נבנה בה אמפיתיאטרון ענק ששרידיו קימים עד היום. עם הכיבוש הערבי ירדה העיר מגדולתה. בשטחה נכרו מחצבות ענק היוצרות את מערות הפעמון המפורסמות.

במלחמת השחרור היתה זו עירה ערבית קטנה בשם בית ג'וברין שם שנכללה בתוך "כיס פאלוג'ה" שם התבצרה בעקשנות חטיבה מצרית

לביקור במקום כדאי להקדיש לפחות חצי יום, בכתבה זו אסקור את האתרים הבולטים ביותר.

מערת הקולימבריום –השילוט מוביל למערכת מדרגות קדומה המובילה למערת ענק ובה אולמות, אולמות ובקירותיהם מאות כוכים קטנים ששימשו לגידול יונים. היונים ששמשו להקרבת קרבנות במקדש, כמזון למאכל ואפילו כיצרניות זבל איכותי לדישון.

בתי בד - כ-300 מטר אחרי מערת הקולומבריום תיפער בפניכם מערת בית הבד שהייתה בית מלאכה שלם שהפיקו בו שמן מזיתים. כל מתקני בית הבד נותרו בשלמותם במשך יותר מ-2,000 שנה, ורק הבד (קורת העץ) עצמו שוחזר.

מערכת המבוך- נכנסים בפתח קטן למערכת משוכללת של כ-30 מערות שחוברו יחדיו. יורדים במדרגות אל הקרירות שמתחת לפני הקרקע. במשך דקות ארוכות משוטטים בבטן האדמה, בין האולמות, בורות המים, המחסנים ובית הבד. בתום השטוט יתברר לכם שבעצם התרחקתם מטרים בודדים בלבד מנקודת הכניסה,

המערה הצידונית – מערכת מערות קבורה של הקהילה הצידונית בהם שחזורים של ציורי קיר וכתובות פיקנטיות מהתקופה, מערה מרשימה ביותר.

מערות הפעמון – כשמונים מערות מרשימות בגודלן הנקראות כך בשל צורת החציבה שלהן – פתחן העליון צר וככל שהעמיקו החוצבים, כך הרחיבו את המערות. המערות היו בסך הכל מחצבות אשר סיפקו חומרי בנייה לערי הסביבה ועדיין הם מרשימות מאוד.

האמפיתיאטרון הרומי- האמפיתיאטרון, בניגוד לתיאטרון לא שימש בתקופה הרומית למופעי תרבות כי אם לשעשוע אכזרי של קרבות גלדיאטורים , טיילו באתר התרשמו מגודלו, מכלובי האריות חשבו על המראות ותבינו למה חז"ל התנגדו לביקור באתרים מסוג זה.

איך מגיעים?

האתר עצמו נמצא באזור שפלת יהודה לא רחוק מקריית גת , שמים ב waze "גן לאומי בית גוברין-מרשה". נוסעים על כביש 35; בצומת מראשה, בין הק"מ ה-31 לק"מ ה-32, פונים דרומה עם השילוט לגן הלאומי בית גוברין. משלמים בקופה, וממשיכים כקילומטר נוסף עם השילוט לחניה. בכניסה תקבלו מפה שתעזור לכם להתמצא בשטח הענק. לכו עם המפה והשלטים באתר.