שביל הים – בין חיפה לעתלית

שביל הים – בין חיפה לעתלית

מי מטייל רגלית מחיפה לעתלית? רק צועדי בוקר, זה מקטע הנחשב משעמם, רק חול וחול אבל כאשר תצעדו כמונו, בנחת, בהדרכה, תגלו כמה יפה יכול להיות המקטע הזה.

יצאנו, בהדרכתה של דפנה מאיר ביום מעונן חלקית מהקצה הדרומי של חוף דדו, שם מסתיימת חיפה אל החולות.

 מצד ימין שלנו במרחק של כ-20 מ' מקו החוף לתוך הים התגלו שרידי מבנים אליפטיים מתקופה קדומה בהם התגלו אלפי גלעיני זיתים ששימשו להפקת שמן ומאכל. מה שמעיד על שינוי מפלס פני הים עם השנים. יש אומרים שלעיתים, כאשר הים נסוג, אפשר להבחין בשרידי המבנים. במקום התגלו גם שרידי ספינות עתיקות מהתקופה הכנענית המעידות על מסחר עירני של הכנענים.

גל חלוקי נחל בגובה שני מטר בולט למרחק ומספר על מטייל שחטף בעבר התקף לב כאשר בילה לבדו בחוף. כאן הוא שכב כמה שעות עד שזכה לעזרה וניצל. מאז הוא מגיע מדי פעם בפעם, להוסיף חלוקי נחל לגל האבן, המנציח את הנס שקרה לו.

מצנח רחיפה ממונע חולף מעל ראשינו אנו מנופפים לו לשלום, הטייס(?) שנהנה מתשומת הלב מרביץ למענינו כמה סלטות מרחיבות שגורמות לנו לחשוש לבטיחותו, אך הוא יוצא מהסחרחורות באלגנטיות, מנופף לנו לשלום וממשיך הלאה בין שמים למים.

סתווניות ראשונות פורחות בגבעות הכורכר לצד חבצלת החוף.

פרצה מלאכותית ברכס הכורכר מקשרת את החוף עם קיבוץ החותרים. בראש גבעת הכורכר שמצפון לפרצה מתנשאת אנדרטה לזכרו של סגן אלוף זאביק אילון מראשוני קיבוץ החותרים שנהרג בסיני. מהאנדרטה יש תצפית נאה על הכרמל ועל חוף הים וזו הזדמנות לתפוש עצירה לצורך תמונה קבוצתית, בלעדיה שום טיול אינו שלם.

הפרצה מאפשרת מעבר לשטח הקיבוץ ושם בחורשה קטנה אנו עוצרים לצהרים.

ההליכה בחול הרך אינה קלה והדרך הנוחה ביותר להתמודד עם זה היא פשוט לחלוץ נעלים ולצעוד יחפים בקו המים שם החול מוצק יותר. הקרבה הבלתי אמצעית לים, המים המרטיבים את הרגלים והבריזה מזרימים אדרנלין וגורמים למצב רוח עליז. לרגע מבוגרים בני 70 חוזרים לילדות עת השתובבנו במים. 

עוברים מתחם מגודר. זו חווה להגנה על ביצים של צבי ים. בתקופה שלאחר ההטלה הביצים פגיעות מאד לאיומים מצד טורפים ובני אדם לכן אוספים אותן הפקחים ומעבירים אותם למתחמים מוגנים, הבקיעה של האבקועים (צבי-ים שאך בקעו מהביצים) נעשית תמיד בלילה ובוהק המים מכוון אותם אל הים. אל החיים העצמאים גם שם לא חסרות סכנות.

במרחק עשרות מטרים מקו המים נמצאת  פינה קסומה של דיונות קטנות, עצי דקל ושקעים לחים, המחזיקים מים רוב חודשי השנה. הייתה כאן מחצבה שהותירה פינות חמד ומערה גדולה.

גשם מתחיל לטפטף, מטריות נפתחות, מחזה סוריאליסטי של צועדים יחפים במים נושאים מטריות.

נחל אורן זורם לים ויוצר בשפך אגם קטן של תערובת של מי ים ומים מתוקים. זהו בית גידול שצומחים בו צמחים כגון אגמון,  אשל, בן מלח מכחיל ומלוח רגלני, צמחים המעידים על קרבה למים מליחים. במים חיים צב רך, שפמנון ויצורים רבים אחרים יש כאן משחק מתמיד בין הקיץ שמיבש את הנחל והחורף שמביא שטפונות הסוחפים חי וצומח אל אובדנם בים. כשהסערה חולפת, האגם נוצר מחדש ובית הגידול המיוחד הזה משתקם מחדש.

ואנו כבר במפרץ הצפוני של עתלית, מולנו שרידי המבצר הצלבני, מימיננו הר הכרמל, אנשים רוחצים, מטיילים וסתם יושבים בכסאות על החוף.  מה יפה מזה? ובתמונה יפה זו מסתיים הטיול הנוכחי שלנו. 11 ק"מ נוספים בשביל הים.

שבתאי שירן – מורה דרך בטעם יהודי. מארגן טיולים רגלים, ג'יפים ומכוניות, מרצה בשבתות קהילה 0523-246827