השכונה השומרונית בחולון

השכונה השומרונית בחולון

שכונה קטנה היא שכונת נווה פנחס הממוקמת בדרום מזרח העיר חולון, סמוך לאזור התעשייה. שכונה של רחוב אחד בלבד בן עשרים וארבעה בתים, רחוב בן עמרם.

במבט ראשון שכונה רגילה, שפת הדבור עברית, יתכן ותראה חיל במדים, ילדים בגן משחקים קטן, שום דבר יחודי.

רק כשתרים מבט אל דלתות הבתים, מעל המשקוף תראה את אותם שלטים הכתובים בכתב לא ברור. מי שמתעניין בארכאולוגיה יזכר שהכתב הזה מוכר לו מלמודיו, זהו כתב דעץ, הכתב העברי הקדום והשלטים מציינים מזוזה שומרונית. לא תמצא מזוזה יהודית בפתחי הבתים, האנשים הגרים בשכונה אינם מזהים עצמם כיהודים, הם שומרונים. הם שומרים שבת וחג ומאמינים בתורה ובמצוותיה, ובכל זאת אינם יהודים, הם מבקשים שיראו בהם ישראלים, בני ממלכת ישראל שהתקימה במקביל לממלכת יהודה.

ספר מלכים (פרק י"ז ) מספר כי בשעה שהגלה מלך אשור את עשרת השבטים הביא במקומם גויים מארצות רחוקות אשר קבלו עליהם את דת ישראל באופן חלקי. לשומרונים כמובן גרסה שונה, לדבריהם הם צאצאי עשרת השבטים שלא גלו.

עם שיבת ציון בקשו השומרונים להשתתף בבנית המקדש (עזרא ד') אך נדחו על ידי ראשי העם, השומרונים שנדחו בנו את מקדשם בהר גריזים המקודש להם עד היום הזה ונתקו סופית כל קשר עם העם היהודי, במשנה ובגמרא הם מכונים כותים, מפורסמת המשנה במסכת ראש השנה ב, ב "בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין"

מאידך הקפידו השומרונים במצוות רבות יותר מישראל. התוספתא במסכת פסחים (פרק ב הלכה ג) אומרת בשם רבן שמעון בן גמליאל "כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל"

גם בימינו מחמירים השומרונים על עצמם במצוות רבות יותר מישראל. ביום כיפור לדוגמא צמים כולם כולל תינוקות שנגמלו מיניקה. בשבת הם אינם יוצאים מפתח ביתם פרט לתפילה ועוד.

השומרונים גאים בעובדה שמעולם ללא עזבו את א"י, למרות המחיר היקר ששלמו על דבקותם בארץ שכן בכל התקופות הם נרדפו על ידי השלטונות ובתחילת המאה העשרים הצטמצם מספרם עד כדי מאה וחמישים איש בלבד. גם היום העדה השומרונית היא קטנה מאד, כ800 איש בסך הכל, חציים גרים בהר גריזים וחציים בחולון. הצעירים השומרונים הגרים בחולון משרתים בצה"ל.

בכניסה לבית הכנסת עיטורי שנים עשר השבטים, ראובן שמעון לוי יהודה וכו', קל לזהות את הסמלים, וברגע שזיהית את הסמל אתה מתחיל לזהות את האותיות העתיקות, המילה מעל לסמל ראובן היא כמובן ראובן ובהתאם אתה מבין שהאות הראשונה היא ר' ואחריה א' וכן הלאה והרי לך מפתח לזיהוי הכתב העתיק.

אנחנו נכנסים לבית הכנסת בהנחיית אסף, הכהן השומרוני, ביום יום הוא בעל חנות קטנה לציוד משרדי, עבורינו נעל את החנות, לבש את בגדי החג המסורתיים והוא שמח להציג לנו את העדה ומנהגיה.

אין ספסלים באולם, אנחנו מתישבים על השטיח, לא ממש נוח למי שאינו מורגל, אני חושב על המתפלל השומרוני, תפילת חג עשויה להתארך לארבע ושש שעות, כולה בעמידה, לא ממש בית כנסת אשכנזי.

אסף מוציא את ספר התורה העתיק, הכתב הוא כתב דעץ, אני אינני מסוגל לקרוא בו, אסף קורא עבורי מספר משפטים, למרות שהשפה עברית והטקסט מוכר איני מבין מילה, המבטא שונה כל כך.

השכונה הוקמה ביוזמת חוקר עדות ישראל והנשיא השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי כי עם קום המדינה נותרו בה כ-60 שומרונים, שנותקו ממרכזם בשכם. ובן צבי הציע לרכז אותם על מנת שיוכלו לחיות כקהילה ולשמור על ייחודם. וכך הוקמה השכונה בחולות, הרחק ממרכז העיר חולון, היום היא כאמור בלב העיר.

דקה של הליכה ואני מחוץ לשכונה, מחוץ לקוסמוס הזה שנקרא שומרונים, כל כך קרוב, כל כך רחוק.