נווה צדק

"כֹּה-אָמַר ה' .... עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו....יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו לא, כ"ב).

נווה צדק היא קודם כל שכונה תיירותית נחמדה ומטופחת, אפשר פשוט לתעות בסמטאותיה, להנות ממבחר הגלריות, ובתי הקפה (לא מצאתי שם בית קפה כשר אחד), להתענג על מראה הסמטאות המטופחות עטויות בירק, להכנס לחנות סתם בכדי למדוד, זה בסדר.

אבל בשביל אלו הרוצים להעמיק יותר מספר אתרים המספרים את סיפור השכונה

נתחיל בבית אהרון שלוש שנמצא באופן לא מפתיע ברחוב אהרון שלוש 32. אהרון הגיע ארצה ב1840 והוא ילד בן 11  כשגדל הילד הפך לסוחר קרקעות ממולח על הקרקעות שרכש נבנו השכונות החדשות מצפון ליפו. ראשונה להם ב1887 נווה צדק המסמלת את היציאה מחומות יפו החוצה אל מה שיתפתח עם השנים לתל אביב רבתי.

כמאה מטר מדרום לבית שלוש ניצב לו גשר שלוש. מדי יום ביומו היה יוצא אהרון שלוש בדליג'נס לכיוון יפו בדרכו היה צריך לחצות ואדי קטן לגבולה הדרומי של השכונה. באחד מהימים התהפכה העגלה. אך לא איש כשלוש ישלים עם המכשלה והוא בנה גשר מעל הוואדי. לימים תעבור הרכבת הראשונה מיפו לירושלים מתחת לגשר היום יש טיילת נחמדה לאורך מסלול הרכבת ומתחתיה, עמוק באדמה נחפרת המנהרה של הרכבת הקלה.

נחזור על עקבותינו ברחוב שלוש ונלך צפונה עד למפגש עם רחוב שמעון רוקח 2 שם נמצא בית אבולעפיה. שנבנה ב1907 על ידי שלמה אבולעפיה. שהיה נינו של רבי חיים אבולעפיה, מייסד היישוב היהודי בטבריה במאה ה18 . שלמה היה מוכתר השכונה. ב-1909 השתתפה משפחת אבולעפיה בהקמת שכונה חדשה בשם "אחוזת בית". מכירים? למשפחה היה משרת הערבי שאמץ את שם המשפחה אבולעפיה כשם משפחתו. ולימים הקים מאפייה קטנה ביפו – "מאפיית אבולעפיה", מכירים?

למשפחת אבולעפיה היה גם דייר בשם מוזר צ'אצ'קס שהיה מאוהב בשכנתו מרגלית לבית שלוש, אולם אהבתם לא התממשה עקב התנגדותם של בני משפחת שלוש הספרדית שראו בו אשכנזי בטלן, לימים שינה הצ'אצ'קס את שמו לשי עגנון. מכירים?

נמשיך לשמעון רוקח 21 המבנה שהוקם ב-1887 היה לאחד מבתיה הראשונים של נווה צדק ושימש כמקום מפגש לאנשי רוח וסופרים, שהיו באים לקרוא עיתונים, לשתות תה ולהתנצח. וכך קיבל הבית את הכינוי "בית הסופרים". ב-1992 הוכרז הבית כבניין לשימור. ב-1998, נפתח כאן מוזיאון לאמנויות על שם הצייר נחום גוטמן.

נמשיך לרחוב שמעון רוקח 36 ביתו של רוקח בולט ביחודו, הבית נחשב לבית המפואר בשכונה בזכות כיפת הנחושת, יצירות האמנות והאווירה שאפפה את הבית.

רוקח שהיה חתנו של ישראל בק וגיסו של ניסן בק היה איש אשכולות בזכות עצמו שכן רבות האגודות והמפעלים בהם היה שותף במהלך חייו, בנו, ישראל רוקח היה לראש עיריית תל אביב ושר בממשלת ישראל. נכדתו, לאה מג'רו-מינץ, לקחה על עצמה לשמר את ביתו המוכר של סבה ולהפכו לגלריה.

לתחנה הבאה יש להמשיך מערבה ברוקח, לפנות לרחוב פינס וללכת בו עד למפגש עם רחוב לילנבלום שם ניצבים להם שני בתים "תאומים" שנבנו על ידי יוסף אליהו שלוש. בנו של אהרון שלוש שכאביו היה גם הוא יזם ונמנה עם מייסדי תל אביב. בין המבנים שלקח חלק בבנייתם תמצאו את הגימנסיה העברית הרצליה וכן רבים מבתיה הראשונים של אחוזת בית. הבתים נבנו עבור בניו של יוסף שלוש והם נבנו זהים על מנת למנוע חיכוכים משפחתיים.

ממזרח לתאומים, ממש בתחילת רחוב לילנבלום ניצב בית הראינוע הראשון בארץ, שבאותם ימים היה אטרציה של ממש. מספרים שבאחת מהקרנות הבכורה, בסצינה המתארת שוד רכבת, שלף השוטר המקומי את אקדחו וירה בשודדים שבמסך.

יש בתים מעניינים נוספים בשכונה כמו בית הרב קוק ובית מורשת יהודי עדן אך אותם נשאיר לסיור נוסף.