אושא

איך מגיעים?

חורבת אושא נמצאת על "דרך נוף יער קריית אתא" המתחילה בקצה דרך מנחם בגין בקרית אתא כאן תראו את שלט המבואה של קק"ל ובו מפת מידע על דרך הנוף היוצאת מכאן. לאחר כחצי קילומטר הדרך עוברת מתחת לגשר ופונה שמאלה לתוככי יער קריית אתא. עוד חצי קילומטר והדרך מגיעה לחניון קריית אתא. ניתן לעצור שם להפסקה של בוקר, יש שולחנות קק"ל וצל.

במרחק כ-250 מ' הלאה משם מגיעים לצומת דרכים נוסף. דרך שנכבשה על ידי רשות העתיקות מטפסת ימינה אל חפירות ארכיאולוגיות של חורבת אושא שמתבצעות ממש בימים אלו בפקוחו של הארכיאולוג יאיר עמיצור. אושא היתה אחת מעשר התחנות שנדדה הסנהדרין בדרכה מירושלים לטבריה. כמו שמתארת הגמרא "גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית .... ליבנה, ומיבנה לאושא, ...., ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא" (ראש השנה לא, א)

לאושא, עירו של ר' יהודה בר עילאי שהיה "ראש המדברים" בתקופתו הגיעו חכמים מיד לאחר מרד בר כוכבא ושם החלה המלאכה הגדולה של שיקום העולם היהודי ללא שאיפה לעצמאות מדינית. אותו דור נקרא דור אושא והתקנות שתקנו שם נקראות תקנות אושא.

ניתן לגשת בזהירות אל החפירות, שרידים של מבני ציבור מהתקופה הרומית והביזנטית, אולי אחד מהם שימש את הסנהדרין? שרידי בית בד ואמת מים, התמונה עדין אינה מלאה , נמתין בסבלנות לתום החפירות.

הדבר הבולט ביותר בשטח הם השלטים של שביל הסנהדרין, שביל בחיתוליו הטעון הסבר

שביל הסנהדרין הוא יוזמה של רשות העתיקות ומי שמקדם אותו הוא מיודענו הארכיאולוג יאיר עמיצור, שביל באורך כ120 ק"מ המחבר בין תחנות הסנהדרין בגליל. השביל מתחיל בבית שערים, ממשיך לאושא לשפרעם, לצפורי ומסתיים בטבריה, מקום מושבה האחרון של הסנהדרין, בדרך עובר השביל באתרי מורשת נוספים כמו תל ידפת ובית הכנסת בארבל וגם באתרים יפים כמו נחל צפורי או סלע הנמלה מעל הכנרת.

באתרים משמעותים הוצבו סלעי בזלת גדולים המהווים אנדרטאות עליהם טבועות אמרות חז"ל הרלוונטיות לאתר.

השביל אמור להיות חגיגה להולכי רגל המשלבת את התענוג שבהליכה, עם יפי הדרך ותכנים של מורשת יהודית. השביל הולך ותופס תאוצה צעירים, מבוגרים ובתי ספר מאמצים אותו וגופים שונים, בניהם "מורשת הגליל" של כתבכם מתמחים בטיולים לאורך השביל. הארכיאולוג יאיר עמיצור מזמין אתכם להתעניין באתר www.shvila.co.il ובפייסבוק "שביל הסנהדרין הדף הרישמי"

באושא בה אנו נמצאים כעת 4 שלטים עם אמרות חז"ל מדור אושא. כמו "כל שאינו מלמד את בנו אמנות, מלמדו ליסטות" (קידושין, כט,א)

לצד השלטים צומחת אלה אטלנטית בעלת גזע עבה ומרשים מאוד. עם ספסל לנוחיות המתבונן בנוף לכוון עמק זבולון, משוכות הצבר וגלי האבנים שייכים לכפר הערבי הושה, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות פונה הכפר מתושביו על ידי "צבא ההצלה" ובמקום התמקם הגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה" הערבי, שהשתתף בקרבות נגד הכוחות העבריים ברמת יוחנן. כשלונם בקרב הזה גרם למהפך ביחס הדרוזים למדינה שבדרך ובעקבותיו הם "החליפו דיסקט" והעבירו את נאמנותם למדינה החדשה.

מכאן ניתן לחזור לקרית אתא באותה דרך בה הגענו או להמשיך עם הכביש בדרך הנוף עוד 3 קילומטרים יפים של חורש ים-תיכוני – אלון מצוי, אלת המסטיק וחרוב מעורבים בעצי אורן.  הדרך פוגשת בכביש המוביל מעדי להרדוף. פונים ימינה, חולפים על פני הכניסה להרדוף ועל פני הכניסה לכפר כעביה. הכביש מתעקל שמאלה, עוקף את עדי ויוצא בסופו של דבר לכביש 79 מול שפרעם בין מחלף המוביל למחלף סומך.