ארבל

יורדים לנחל ארבל, מקורות סוללת שם את המוביל ההפוך המיועד להזרים מים מותפלים לכנרת. אנו "זורמים" באותו כוון. שועל בודד חוצה את הדרך, מימין לנו קרני חיטים שם נערך הקרב המפורסם בין הצלבנים לצאלח א דין, קרב שבסופו נמחקה ממלכה. מולינו מצוק הארבל במלוא יופיו נופל בחדות אל הכנרת.

עצירה ראשונה בנחל חיטין, חורשת אקליפטוסים ומעיין קטן אך איתן המזרים את מימיו כל השנה

עצירה שניה בבית הכנסת העתיק בארבל, מתרשמים משער הכניסה המונוליטי. שער ענק שפוסל כולו מאבן ענקית אחת בעבודת כפים. כמה זמן לקח לפסל הקדום הזה לעצב את השער המיוחד הזה. 10 שנים? 20? 50 ? ראו כמה מאמץ ואהבה הושקעו בבית הכנסת הזה.

מזכירים את החייל הבודד מקס שטיינברג שעלה מארה"ב בגפו לשרת בצה"ל ונהרג בסג'עיה במבצע "צוק איתן" 30,000 איש הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, שביל הגישה הוקדש לזכרו ושלט צנוע מזכיר את פעלו.

הערב יורד, בקעת ארבל שוקעת בחושך, כפר זיתים, כפר חיטים, מושב ארבל מדליקים אורות ואנו נוסעים בחושך בשדות של כפר חיטים. טבריה רבתי מאירה באור יקרות מולינו.

נסיעה זהירה, חושך, אבנים גדולות בשביל, בצל הפנסים הן נראות גדולות פי שנים. גילי ושבתאי, המדריכים המנוסים, מנווטים בזהירות בעזרת מפות דיגיטליות ואנו בתצפית "סלע הנמלה"
אנני יודע מהיכן השם הזה "סלע הנמלה" אולי בגלל שמנקודה זו חש הצופה עצמו כנמלה. אך ללא ספק זו אחת מהתצפיות היפות בארץ, כל הכנרת פרוסה תחתינו, מבריקה לנוגה הירח המלא. טבריה על שלל אורותיה מימין, מגדל משמאל, צפת למעלה ואנו מזהים את האורות של מרכז קניות מגדלא , את גינוסר, כל חופי הרחצה סביב הכנרת מואריםמעגן, האון, תל קציר , מבוא חמה וחרוב למעלה ברמת הגולן ורק אנחנו בחושך המוחלט, לאור הלבנה המאירה. מין אווירה של התרוממות רוח. זה הזמן וזה המקום להדליק מדורה קטנה, הפינג'אן עם הקפה עובר מאיש לאיש. חוויה של ממש.

מכן נרד בזהירות בשבילי נחל רקת אל הכנרת, הוי כנרת שלי. ההיית או חלמתי חלום?