עין רכש

פרידריך קיש שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין יהודי בצבא הבריטי בצרפת . שם הוא נפצע בפעילות קרבית, חזר לפעילות, נפצע בשנית לאחר החלמתו נשלח לעיראק, שם נפצע בשלישית.

לאחר המלחמה הצטרף להנהלה הציונית והיה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית עד 1931 עת התפטר והוחלף על ידי הד"ר חיים ארלוזורוב

בשנת 1939 נפצע קיש ברביעית הפעם בהתרסקות מטוס שטס מאלכסנדריה לדרום אפריקה במטרה לגייס שם כספים עבור הקרן הקיימת,

את ביתו בנה בשכונת הכרמל בחיפה, היום משמש הבית כמוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.

במלחמת העולם השנייה שב לשרת בצבא הבריטי בצפון אפריקה. הוא נתמנה למושל בנגאזי ובהמשך, נתמנה לקצין הנדסה ראשי של הארמייה השמינית בצפון אפריקה, והועלה לדרגת בריגדיר (תת אלוף) תחת פיקודו של מונטגומרי. הוא היה הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא הבריטי בתקופתו

באפריל 43 עלה רכבו על מוקש, הפעם כבר לא שיחק לו מזלו והוא נהרג במקום.

נכדו יואב קיש הוא שר החינוך היום.

ב1948 הוקם מושב כפר קיש על שמו של בריגדיר קיש. במקום בו היתה ראשית המושב, נמצא כיום חניון נחמד בשם מעלה קיש ובו תיאטרון קטן, חורשת עצים צעירים, סלעים עם תמונות וכתובית על תולדות המושב.

חניון זה הוא נקודת המוצא לטיול שלנו הפעם. מכאן ניתן להמשיך ברגל או בג'יפ.

ניסע או נצעד עם הסימון של שביל ישראל, הדרך חוצה פעמים את נחל תבור, בעונת הקיץ הזרימה חלשה ביותר ואין בעיה לחצות את הנחל. לאחר כ3 ק"מ נגיע למזלג שבילים, שביל ישראל פונה שמאלה, השביל השחור ממשיך ישר. אנו ממשיכים בשביל ישראל. מימין לנו תל בולט בסביבתו זה הוא תל רכש.

תל רכש הינו שריד לישוב עתיק שישב באזור הזה. כאן ישבה העיר הכנענית והישראלית אנחרת המוזכרת בספר יהושע כעיר בנחלת שבט יששכר. כאן נמצאה רצפת פסיפס מימי בית שני.

אבל אנחנו מחפשים מים ולא ארכאולוגיה לכן אנו ממשיכים עוד 700 מ' בעליה קלה ומגיעים למחוז חפצנו, עין רכש. בריכה מלבנית בינונית מלאה במים נקיים, קרים וצלולים, נובעים ישירות מן המעיין, בצל עצי אקליפטוס שהופכים אותה למושלמת לטבילה ביום קיץ שרבי.

אם הגענו בג'יפ זה המקום לפתוח שולחן, אבטיח קר וכוס קפה שחור. מה נבקש יותר מזה?

אם באנו ברגל מן הסתם נחזור מנקודה זו חזרה בדרך בה הגענו. אם אנחנו ממונעים נוכל להמשיך למעיין הבא עין אולם.

נחזור לשביל ישראל ונטפס במעלה רכש המטפס מערוץ נחל תבור לרמת סירין. לתשומת לבכם המעלה תלול ומתאים לנהגים מנוסים, נעלה בהילוך נמוך, מהירות קבועה ואנו ברמת סירין. כ 4 ק"מ של נסיעה ואנו בעין אולם.

עין אולם הוא אחת הנקודות על 'שביל ישראל' שבה מטיילים עוצרים למנוחה או אף לשנת לילה, לא רק בזכות המעין עצמו אלא גם בזכות העצים סביבו והדשא הנעים

עד למלחמת העצמאות שכן לא הרחק מכאן הכפר הערבי 'עולם', אשר בעצמו נבנה על שרידי ישובים קדומים יותר. בתקופת התלמוד שכן כאן הכפר 'אולם', ובין התקופה החשמונאית לתקופה הביזנטית התקיימו בו ככל הנראה חיי קהילה יהודיים בין השאר התגלו כאן שרידים של מבני ציבור ובהם כתובות ביוונית, ושרידי בית כנסת. הכל כוסה.

סביב המעין המקומי, אשר נובע בכל ימות השנה, בצל עצי שיזף נבנה מתי שהוא מבנה בטון בגודל של כשלושה על שלושה מטרים, ודרך פתח קטן באחד מקירותיו זורמים מים אל בריכה פתוחה ורדודה שנבנתה כדי להשקות עדרי בהמות.

נביעת המעיין בוקעת מחלקו התחתון של הקיר המזרחי של המבנה וגובה מפלס המים נע ברך כלל בין מטר לשניים. החלל הפנימי חשוך, נעים וקריר ומי הבריכה הסגורה הזאת נקיים.

אפשר לשכשך רגליים בבריכה החיצונית, אם כי אלה לא תמיד נקיים ולא תמיד מזמינים , הצעירים יעדיפו לרחוץ בתוך המבנה. אך לפני הכניסה וודאו היטיב שיש לכם דרך לצאת. חובה, תמיד, תמיד, שאחד המטיילים ישאר בחוץ ויעזור לאחרים לצאת בשעת הצורך.

יתכן ונפגוש במקום "שביליסטים" או אולי סתם מטיילים אוהבי מעיינות. אולי ג'יפאים מבוגרים יותר שישבו סביב הגזיה והפינג'אן, אלו גם אלו ישמחו להכיר, להחליף חוויות ועצות ולהמשיך איש בדרכו.