קרב רמת יוחנן

חזרה לקרב רמת יוחנן – הזמנה לסיור

שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

הפעם אני רוצה לקחת אתכם איתי אל אחד הקרבות המשמעותיים והנשכחים ביותר במלחמת העצמאות שנערך לפני 75 שנה, קרב על הכביש היחיד שחבר אז את חיפה היהודית לארץ, קרב רמת יוחנן. נקדים ונספר את סיפורו לפני שנצא לדרך.

ב ג' ניסן תש"ח (-12 באפריל 1948 ) התמקם הגדוד הדרוזי של "צבא ההגנה" של קאוקג'י בשפרעם ושלח שתי פלוגות לתפוס את הכפרים המוגרבים (מרוקאים) הושה וקסאייר החולשים על שדות רמת יוחנן וכבר למחרת החל הירי שגבה חללים ראשונים.

בה' ניסן נעשה הנסיון הראשון להרחיק את הדרוזים, ניסיון שנכשל וגבה את חייהם של ששה לוחמים ביניהם זוריק דיין אחיו של משה דיין ואבא של עוזי דיין.

בבוקר ז' ניסן השתלטו כוחות ההגנה על שני הכפרים שהיו ריקים מאדם והתבצרו בהם. כעבור זמן קצר פתחו הדרוזים בהתקפה שהתפתחה לקרבות פנים אל פנים עם אבדות כבדות לשני הצדדים.כאשר הדרוזים נהנים מאספקת תחמושת וחיילים משפרעם ומצב חיילי חטיבת כרמלי הלך ורע. אחה"צ נתקבלה הודעה במפקדה כי בידי כל לוחם ארבעה כדורים ונתבקשה רשות לנסיגה. המפקדה ברמת יוחנן ענתה כי "יש להחזיק מעמד, גם אם יאזלו הכדורים. הילחמו בסכינים ובכל הבא ליד". ההסתערות התשיעית היתה הקשה ביותר, אש לוחמינו הייתה דלה והחיילים נאלצו לזרוק אבנים במסתערים. אז פרץ סוף סוף לשדה הקרב משורין עם מכונת ירייה שהוזעק מחיפה והפך את תמונת הקרב.

הראשונים להפנים את משמעות התוצאות היו הדרוזים, יומיים לאחר הקרב, נענו קציני הגדוד הדרוזי לפנייתו של משה דיין, נפגשו עם נציגי ההגנה וגיבשו את עקרונות הברית בין היהודים והדרוזים בישראל.

אתרי הקרבות נטושים היום, את המוצבים של אז מכסות פריחות, סיור במקום מחייב הדרכה אז בואו ונעשה אותו יחד.

נתחיל בסליק הסודי של רמת יוחנן החבוי מתחת לארון בבגדים ומנגנון סודי פותח חרישית מרצפת סתרים החושפת סולם נעלם היורד למעבה הסליק אל שרידי הסטנים מאותה תקופה.

תמונה 1 – הרצפה הנעה בפתח הסליק (כל התמונות צולמו על ידי שבתאי שירן)

נמשיך אל המטעים של הקיבוץ שם נפלו החללים הראשונים של הקרב ושם הוקמה האנדרטה לזכרם. האנדרטה בנויה מסלע הניצב על ארבע אבנים מלוטשות ועליו חקוקה הכתובת לזכר הלוחמים והמגינים אשר נפלו בשדות האלה עם שמות 22 הנופלים.

תמונה 2 – האנדרטה לחללי הקרב בשדות רמת יוחנן

נמשיך לקסאייר, מעט מאוד נותר מהכפר שהשתתף שלא בטובתו בקרב. שרידי בתים, שרידי באר ובית קברות.

תמונה 3 – שרידי הבאר של קסאייר.

הושה יושבת על מקומה של העיירה היהודית התלמודית אושה, יש עדויות כי בתחילת המאה העשרים עוד זיהו בקירות הבתים הערביים אבנים שמקורם במבנים של ימי בית שני, מכפר זה נותרו סברסים בשפע ששמשו לסימון חלקות ושרידי בתים הנושאים עמם זכרונות של אמוראים וראשונים מחד וכפר מוגרבי מאידך.

תמונה 4 – שרידי בית בהושא.

תמונה 5 – ככר העירייה בשפרעם, בתחתית המזרקה מוצנעת אנדרטת זיכרון לחללים הערבים של "הנכבה של 48"