הדרך אל המקדש

שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ ... בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת ....(דברים פרק טז )

הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן ... איזהו קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית דברי בית שמאי ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית ...( משנה מסכת חגיגה פרק א משנה א)

מאיכן את מודד (את תחום ירושלים משם עולים להר הבית) מן החומה או מן הבתים? תני שמואל מן השילוח (ירושלמי, חגיגה, פ"א, ה"א)

שלוש פעמים בשנה עלו בני ישראל לרגל לירושלים וממנה לבית המקדש. המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה בירושלים ובכל זאת" מעולם לא אמר אדם, צר לי המקום שאלין בירושלים". העולים היגיעו מכל רחבי הפזורה היהודית, מרומא, מאלכסנדריה, מספרד ומבבל, הביאו עימם עושר רב לירושלים וקבעו את מעמדה כעיר מרכזית. משפחות שלמות, הגיעו לשמוח בבית ה' והביאו עמם קרבנות ראיה חגיגה ושמחה כדברי רבי יוסי הגלילי: "שלוש מצוות [קרבנות] נצטוו ישראל בעלותם - ראיה וחגיגה ושמחה" (חגיגה, ו, ב).

עולי הרגל שהגיעו לחג הפסח הביאו עמם גם טלה או גדי לקרבן פסח שכן קורבן הפסח נשחט על ידי המביא עצמו בי"ד בניסן, לשם הזבח התחברו עולי הרגל לחבורות מאורגנות מראש ששחטו יחד קורבן משותף. החבורות היו מורכבות מבני המשפחה, או שכנים קרובים, והיו שצירפו עניים לחבורתם (מכילתא דפסחא, ג'). סדר הקרבת הקורבן מתואר בפרוטרוט במשנה (פסחים, ה'). על פי התיאור, נעשתה ההקרבה בסדר מופתי תוך שיתוף פעולה מרבי בין הכוהנים, הלווים והעם. בזכות כך הספיקו כולם לשחוט ולהקריב את הפסח עד החשיכה, לצלותו ולאכלו באותו ערב.

מהיכן היו עולים להר הבית? על פי הירושלמי שצוטט לעיל היו נאספים ליד ברכת השילוח שבתחתית העיר התחתונה היא עיר דוד ומשם פוסעים ברחוב המדרגות הנמצא מתחת לרחוב הגיא של ימינו לכוון הכותל הדרומי שם היו נכנסים דרך שערי חולדה.

לפני כשש שנים נתגלה רחוב המדריגות והוא פתוח היום לקהל, הוא מתחיל כמו אז בבריכת השילוח ומטפס מעלה לכוון הר הבית עד לדרום רחבת הכותל בגן הארכיאולוגי במרכז דוידסון, הביקור בו בימים אלו של ערב פסח הוא חוויה נפשית, לעלות במדריגות ולדעת שאלו אותן מדריגות עליהן צעדו משפחות אבותינו לפני אלפיים שנה, האנשים והנשים, הילד על הכתפים והיד אוחזת בטלה והם עולים בעשרות אלפיהם אל בית המקדש להקרבת קרבן הפסח.

מתחת למדריגות ניתן לראות את תעלת הניקוז של אותם ימים, דרכה ניסו היהודים למלט נפשם מפני הגיסות הרומים באותו יום מר ונמהר של ט' באב שנת 70 יום חורבן הבית ורובם מצאו שם את מותם.

הביקור במדרגות היום הוא חלק ממסלול הביקור בעיר דוד, לאחר המצגת התלת מימדית, לאחר הסיור היבש בתעלות המים והסיור הרטוב בנקבת השילוח נטפס חזרה מבריכת השילוח אל היציאה במעלה המדריגות העתיקות.

התמונה מתוך סרטה של רשות העתיקות " חשיפת הדרך לבית המקדש"