הרוגם

עיר גנים, שכונה ירושלמית, לא מן המפורסמות ביותר, שמות רחובותיה מתימרים לתת ניחוח בינלאומי כמו רחוב איסלנד, מכסיקו, מקסיקו וקוסטה ריקה. מה שהיה פעם רחוב הכלנית הפך לפני 30 שנה לרחוב הרפובליקה הדומיניקנית והשם כלנית נדד לסמטה אחרת. אבל שכונת השיכונים עסוקה בחייה ללא כל יומרה לאומית או בינלאומית.

ברחוב דהומי 7 שוכן בנין המנהל הקהילתי ומאחוריו תל לא מרשים, המילה תל גדולה על הערימה הזאת, גל אבנים בקוטר של פחות מ40 מטר ובגובה של כ 8 מטר. גל שנראה יותר כמטרד סביבתי מאשר כאתר משמעותי. אם היו שואלים אותי הייתי אומר שמדובר בפסולת בניה, אם היו שואלים קבלן עפר היה אומר שבשעת עבודה של טרקטור הוא מפנה את הערימה ומכין מגרש לבניה אלא שלמרבה המזל איש לא שאל אותי או את הקבלן ודווקא הארכיאולוגים הם שהתעניינו בגל האבנים המוזר בעיקר עקב העובדה שעוד 18 ערימות מוזרות מסגנון זה נסקרו באותו אזור מדרום מערב לירושלים.

בשנות החמישים חפרה באחד התילים הללו הארכיאולוגית רות עמירן, על פי רוב מהווה תל כזה עדות לקבר של אדם חשוב, קבר מונומטלי שכוסה עם השנים בעפר, אלא שלהפתעת החוקרת מה שהתגלה מתחת לעפר לא היה מבנה קבר כי אם מבנה נמוך ומוזר בעל 17 צלעות, בפינת המבנה נחשף בור עמוק ובו שרידי אפר ופחם, וסביבו שרידי עצמות בעלי חיים, סירים, קערות וקנקנים. בדיקת החרסים הובילה למאה השמינית או השביעית לפני הספירה, תקופת שלטונם של מלכי יהודה מנשה אמון ויאשיהו.

ב1960 חפר הארכיאולוג זאב ייבין תל נוסף במרחק 300 מטר וראה זה פלא, גם כאן נתגלה מבנה מצולע דומה ובו אפר, פיח, עצמות וכלים.

כאן נכנס לתמונה חוקר המקרא פרופ' יהודה אליצור ז"ל מעורכי "דעת מקרא" אביו של החוקר יואל אליצור והוא הציע הצעה מהפכנית ולטענתו מדובר דווקא בבמות לעבודת ה'

כידוע כל ימי בית ראשון עד ימי יאשיהו היו שהעדיפו לעבוד את ה' דווקא בבמות כבר בשלמה המלך נאמר (מלכים א, ג ) וַיֶּאֱהַ֤ב שְׁלֹמֹה֙ אֶת־ה' .... רַ֚ק בַּבָּמ֔וֹת ה֥וּא מְזַבֵּ֖חַ וּמַקְטִֽיר:

ועל יהושפט נאמר (מלכים א, כב ) וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ אָסָ֥א אָבִ֖יו ... לַעֲשׂ֥וֹת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י ה אַ֥ךְ הַבָּמ֖וֹת לֹֽא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת:

ובאותם מילים מתואר המלך עזריה (מלכים ב, טו) וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י ה' ... רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת:

וכן הלאה עד ימי יאשיהו הרפורמטור הגדול המסיר את הבמות לעבודת ה' ואת הכהנים! אשר עבדו באותם במות העלה לירושלים כפי שנאמר במלכים ב (כג, ח) וַיָּבֵ֤א (יאשיהו) אֶת־כָּל־הַכֹּֽהֲנִים֙ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְטַמֵּ֣א אֶת־הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ־שָׁ֙מָּה֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים....

ומה עשה המלך הגדול בבמות עצמן? ועל כך מציע פרופ' יהודה אליצור את ההשערה שהבמות עצמן לא נהרסו מפאת קדושתן אלא כוסו בעפר, הפכו לתלוליות נשכחו מן הלב ועמם נגוז המנהג לעבוד את ה' בבמות.

ואתה המטייל בלכתך בירושלים ברחוב דהומי 7 תראה שלט המפנה אל הרוגם, רוגם או בערבית רוג'ם הוא תל אבנים, לך בעקבות השלט אל התל, אם צעיר אתה טפס למעלה, מישהו הציב שם 3 כסאות פלסטיק שב בניחותא, הסתכל בנוף העירוני סביבך ומעבר אליו הנוף ההררי של הרי ירושלים וחשוב על כך שיתכן וממש תחתיך קבורים שרידים של אחת הבמות הללו. חתיכת הסטוריה.