סוללה ב גדוד 405
מאת שבתאי שירן 0523-246827
2026-01-13
חיל אפור הוא חיל התותחנים, חיל ללא תהילה ואפורים הם חייו של חייל בתותחנים. שלוש שנים מחיי עברו בחיל זה בסוללה ב' של גדוד 405, במלחמת ההתשה שלאחר ששת הימים וברגיעה שאחריה, באימונים עם שינה קצרה בשטח, בשק"ש, כמובן רק לאחר גירוז המזקו"ם , בפעילות שוטפת ובנופשונים.
באוקטובר 72 עזבתי את סוללה ב', ב6 באוקטובר 73 , בדיוק שנה לאחר מכן במוצאי יום כיפור תשל"ד נמחקה סוללה ב'.
בחמישה לשתיים פרצה המלחמה, שבע שעות לאחר מכן כבר היה האיזור הדרומי של רמת הגולן כבוש בידי השריון הסורי כאשר כוחות ישראלים נמצאים בגזרה בלי לקרוא את תמונת המצב, בלי לדעת עד כמה הסורים קרובים, ביניהם שתי סוללות של גדוד 405 .
בשעה תשע בערב מודיעה סוללה ב' בקשר על רעש טנקים מתקרבים. קצין הסוללה חנן אנדרמן מדווח על כך לסמג"ד מנוס שנמצא כקילומטר מערבה מהם, ליד סוללה א'. "רק שהטנקים שלנו לא יירו עלינו בטעות", הוא מסביר לסמג"ד שמנחה אותם לקרוא לטנקים ברשת החירום. "קראנו לטנקים פעם, ועוד פעם, ולא הייתה תשובה". מפקד הסוללה, סגן ניסים סרוסי, שולח את קצין הסוללה השני, יששכר ברוק, לעבר צלליות הטנקים עם פנס. הוא מתקרב ורואה עשרה טנקים. הוא בוחן את הטנק הקרוב אליו ומזהה להפתעתו שזהו טנק סורי. פצצות תאורה מגלות לסורים את סוללת התותחנים הם פותחים באש בכינון ישיר לכוון צלליות התומ"תים,(תותחים מתנייעים) החיילים מבועתים, אינם מבינים מהיכן האש, חלקם מחפשים מחסה בתומ"תים, חלקם נמלטים, הטנקים הסורים מדליקים מטווח קצר 3 תותחים. המפקד סרוסי נהרג, ואיתו עוד 14 מחיילי הסוללה. ברוק ואנדרמן נחלצים ומפנים מהשטח את מעט הניצולים. "להבות ענקיות עלו מכיוון סוללה ב', החשכה הגמורה לא אפשרה לנו לראות דבר מלבד אש", מתאר קורן, מפקד סוללה ב', "אני קורא לסוללה ב' בטלפון וכבר יודע שלא תהיה לי תשובה, אני קורא לה באלחוט ושומע את הקול שלי ממכשירי הקשר השכנים, בג'יפ שלי ובנגמ"ש של הסמג"ד, כמו הד שהולך ומתגלגל ומחפש, ואין מי שיענה לו".
במקום בו אירע הקרב ניצבות היום שתי אנדרטאות סמוכות (למה שתיים? ) זו לזו המנציחות את 15 הלוחמים שנפלו במקום יחד עם עוד ששה לוחמים מהגדוד שנפלו בקרבות נוספים. הראשונה מבין השתיים, מאולתרת קמעה פסל ברזל בדמות עץ אשר ענפיו, 21 במספר, שרופים ונטולי עלים. העץ משקיף אל אזור הקרבות. בחזית הרחבה ניצב לפיד זיכרון בראש עמוד נמוך שעליו סמל הגדוד. השניה שהוקמה ב 2008 במקום בו עמדו הטנקים הסורים בנויה משתי אבני בזלת עליהן חקוקים שמות הנופלים לפי מקום נפילתם. סביבן21 אבנים שהובאו למקום, 21 עצי צפצפה ופסל ממתכת של עץ עם 21 ענפים לזכר 21 הנופלים. במקום נמצאת עמדת מסבירן עם סיפור של הקרב בלחיצת כפתור.
האנדרטה הראשונה (מתוך אתר "בנתיבי הגבורה")
האנדרטה משנת 2008 (צולמה על ידי)
איך מגיעים:
המקום נגיש לכל. ההנצחה כקילומטר וחצי מדרום-מערב לצומת אורחה (הג'וחדר) בכביש 98 ברמת הגולן (כ-7.5 ק"מ מצפון לכניסה לרמת מגשימים). כ-200 מ' דרומית לצומת יש פנייה מערבה בדרך עפר לאתר, סעו בעקבות השילוט.
שבתאי שירן – מורה דרך בטעם יהודי 0523246827, חפשו בגוגל "מורשת הגליל"
moreshetgalil@gmail.com


