קטיף בגולן

בחול ים בונה נעמי האמנית את תמונה האבות וזו לובשת צורה ופושטת צורה והנה תמונה של בתים ושפת ים ודקלים ויד אנוש שחודרת מחוץ למסגרת ומוחקת הכל ותמונה חדשה נבנית במקומה של בתים ליד הר גבוה ומושלג.

הסרט "ציור בחול" מספר בצורה אמנותית את סיפור ההתישבות של 20 משפחות ממגורשי הגוש שבנו את ביתם במושב אבנ"י אית"ן ברמת הגולן, שקמו את חייהם ובתפר שבין חייהם הקודמים לחייהם החדשים הנציחו את סיפוריהם ותחושותיהם במוזיאון מיוחד מוזיאון גוש קטיף בגולן.

ראשית הסיפור היה כאשר האוטובוס שפינה את מגורשי נצר חזני עבר את מחסום כיסופים והנהג שאל אותם "לאן אתם בעצם נוסעים?" משל היו מטיילים היוצאים לפיקניק. אותה מערכת שידעה לארגן את הגירוש ביעילות פשוט נגוזה מרגע שהשיגה את מטרתה והותירה את קורבנותיה לנפשם. את הלילה הראשון עשו ברחבת הכותל, למחרת ארגן להם אפי איתם "מגורים זמניים" באכסניה בחיספין, שם שהו כשנה עד שעברו לאתר בעין צורים ומשם למושב יסודות.

חלקם בקשו להשאר ברמת הגולן, רעיון ההתישבות ואורח החיים החקלאי ממנו נותקו קסם להם, אליהם הצטרפו משפחות נוספות מישובים אחרים ויחד הקימו את "קהילת קטיף בגולן"

העקורים בקשו לבנות יצירה שתביע את זכרונותיהם ורגשותיהם, מתוך הרעיון צמח פסיפס ציבעוני עם שמש ים חולות וסוכת מציל, לצידם שחזור מתוך הפסיפס של בית הכנסת העתיק בעזה של דוד המלך מנגן בנבל, טרקטור חורש וירקות יפים, ולתוך ההרמוניה הזאת חודרת דמותו של הרב יצחק עראמה שנרצח בפיגוע על ציר כיסופים ותקופת המאבק המיוצגת על ידי השרשרת האנושית והגרוש המיוצג על ידי דמותו של יחזקאל חזני מנופף בדגל על גג ביתו, יחזקאל נפטר מדום לב ששה שבועות לאחר הגרוש.

סביב הפסיפס צמחה פינת הנצחה עם שלטים המכוונים לישובים שהיו ועם אבני ים שהובאו מניצן, ומועדון הקהילה נתרם למוזיאון ולידו נשתלו צמחי "היהודי הנודד" וכך הלך ונבנה מרכז מבקרים המספר את סיפור הקהילה.

נגה, מנהלת המרכז, תרפיסטית בדרמה בעיסוקה, משפיעה מדרכה על סגנון המרכז, הגישה היא להפעיל אנשים על ידי משחק, על ידי שיחה, על ידי סרט ואפילו על ידי חסה שמדברת ועונה על שאלות. ואם קשה לכם להביא את הקהילה שלכם למרכז המבקרים אז המרכז יגיע אליכם לכרמיאל או עפולה במחירים מצחיקים. דווקא על ימי הגירוש לא מרבים לדבר שם, חייבים להציג את התמונה כולה, טוענת נגה, היו קשיים בעזה בתקופת השבטים ובתקופת בית ראשון והתורכים והבריטים, היו עליות ומורדות, הגרוש הוא הנפילה הנוראה מכולם אך הסתכלות הסטורית מלמדת אותנו להסתכל קדימה בידיעה שאחרי הנפילה תבוא התקומה, חשוב יותר להדגיש שההתיישבות בכל חלקי ארצנו הייתה ותשאר ערך מרכזי.

יוסי חדד, מגורש מכפר דרום, אב לעשרה, לוקח אותי לסיור בחממות שלו ותוך כדי הליכה אנו משוחחים על תחושות של תסכול ובגידה מחד וחזון מאידך, ניכר בו שהוא מנוסה במבקרים כמוני ובקבוצות הבאות לראות את הקראווילות ואת הבתים החדשים, תראה, הוא אומר לי, אסור לתת לתחושות התסכול להשתלט עליך, חייבים להמשיך הלאה, נכון שנשלחנו לקטיף על ידי המדינה ועל ידי חזון של התישבות, המדינה בגדה בנו אבל החזון נותר, כפר דרום קמה ונפלה פעמיים ובזכות החזון היא תקום פעם שלישית.

ואתה המטייל, בלכתך לרמת הגולן, התקשר לנגה לטלפון 04-6763535 ומצא דרכך לאבנ"י אית"ן אל סיפור מופלא של חזון ואמונה