אור הנר

אור הנר

"קול ריחים בבורני - שבוע הבן שבוע הבן. אור הנר בברור חיל - משתה שם משתה שם" היה משפט של קוד סתרים בזמן גזירות השמד בתקופת אדריאנוס שלאחר מרד בר כוכבא, היה זה קוד שבא לציין שאצל פלוני אלמוני יש חגיגה של מצווה הנעשית בסתר מפחד השלטונות, זאת על פי רש"י לגמרא בסנהדרין לב, ב. משפט קוד זה מבוסס על הכתוב בירמיה כה, ח "לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר ה' צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי ..... וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם .... ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר" ומציין הרא"ש שם שבזמנם , טולדו, 1300 לספירה, נהגו להדליק נרות בבית הכנסת ביום המילה שכן למדנו מפסוקים אלו שאור הנר מציין שמחה ויתכן שזהו מקור המנהג הנהוג עד ימינו בחוגים מסוימים להדליק נר בחופה.

ב1957 קם קיבוץ חדש בנגב סמוך לברור חיל, חפשו עבורו שם שיביע שמחה, חפשו שם שיביע קרבה לברור חיל והגיעו לאמרה בגמרא " אור הנר בברור חיל - משתה שם משתה שם", הציע זאב וילנאי את השם אור הנר וכך היה.

מייסדי הקיבוץ היו עולים מארגנטינה. ספק אם הכירו את מקור השם בגמרא, אנני יודע אם עשו משתה שם , נראה יותר שהתגעגעו לתרבות הארגנטינאית שהשאירו במולדת הישנה והחליטו לקשט את הקיבוץ במוראלים - ציורי קיר ענקיים, תבליטים שנעשים על ידי גריעת חומר וצבועים בפיגמנטים טבעיים. 

שני יוצרים ארגנטינאים, חוסה קורה ודניאלה אלמיידה, הסכימו ב2007 להגיע לקיבוץ, שבאותם הימים היה ארץ זרועת קסאמים ואזעקות "צבע אדום". פעולת השכנוע הייתה קשה, אך קסם האנשים וחיי הקיבוץ פיתו את האמנים להגיע למקום. חברי הקיבוץ הכינו לפי דרישתם תערובת של חול וסיד, קצת מלט, צבעי פיגמנט של שחור וחום, גייסו למאמץ היצירתי בנאי משדרות וטייח מחברון והרביעייה החלה לייצר אמנות.

האמנים הסתערו על הקירות בפרץ של אהבה לחיי השיתוף, המשפחה ועבודת החקלאות. ופזרו ברחבי הקיבוץ על קירות חדר האוכל, בית התרבות והמפעל.את תבליטי הקיר הענקיים, שיטת העבודה היא גריעת חומר בעזרת מפסלת, ביד זריזה ובעין חדה, ולאחר מכן צביעה בשלושת הצבעים וציפוי בסיליקון. כך נולדו שמונה ציורי ענק בתוכם השתלבו בטבעיות חפצים שהיו בהישג יד צינורות, רשתות, מזגנים ודלתות.

לא כל אחד מתחבר לאמנות הדרום אמריקאית הזאת ובכדי להוסיף מעט נופך יהודי ישראלי לחגיגה הוסיפו ב 2008 בכניסה לקיבוץ את שדרת שבעת המינים, אוסף עבודות פיסול המייצגות את המינים בהם נשתבחה ארצנו.

קיבוץ אור הנר שוכן בנגב המערבי, אזור שזוכה לשפעת מבקרים בחודש אדר עת פורחות הכלניות והמועצה חוגגת את פסטיבל "דרום אדום" אך גם בימים אלו של תחילת הסתיו מומלץ להקדיש יום לאזור, מעט מערבית לקיבוץ ניתן להגיע בדרך משולטת אל גבעת מרדפי 56 שבה אנדרטת זיכרון לכמה לוחמים שעלו כאן על מוקש במהלך מרדף אחר מסתננים. במקום חורשה נאה ותצפית על הסביבה.

צפונית לאור הנר בין הקיבוצים גברעם ואור הנר משתרעת שמורת גברעם, השמורה הגדולה בארץ של רכסי כורכר,

ניתן לטייל בג'יפים או ברכבים גבוהים בדרך הנוף נחל שקמה עד לשמורת פורה כ 30 ק"מ דרך שמורת בתרונות רוחמה.

הנגב המערבי – לא רק "צבע אדום"