גבי ימין

קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַע

רוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת,

שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד.

יש חיים דרומית לבאר שבע וצפונית לאילת, יש מסלולים נחמדים לטיולי משפחות ויש עונה אידיאלית לטייל באזור והעונה היא כעת כאשר מזג האויר בדרום נוח, אז הפעם נצא לטייל באזור ירוחם.

מהכביש הראשי של העיירה ירוחם נצא מזרחה על כביש 225 לכוון המכתש הגדול. כבר לאחר היציאה מירוחם הופך הכביש להיות צר, מעט מאוד מכוניות ותחושה מדומה שאנחנו הרפתקנים ההולכים לגלות ארץ לא נודעת. סעו לאט, זה בטוח יותר, זה מהנה יותר.

כשלושה קלומטר לאחר היציאה מירוחם נראה שלט המצביע שמאלה לדרך עפר את מצפור אבנון. נפנה לדרך זו, דרך עפר טובה המתאימה לכל רכב. הדרך עוברת לצד שרידי מחנה של חברת נפט בריטית שביצעה קידוח במכתש בתחילת שנות ה-40 ומגיעה למגרש חניה , נחנה את הרכב ונמשיך רגלית אל התצפית.

נוף קדומים תחתינו, נופו של המכתש הגדול, מעין בור ענק שעומקו המירבי 400 מ', אורכו 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. ושקט, המון שקט, מין שקט כזה גדול שניתן לשמוע אותו.

אנחנו חוזרים לרכב וממשיכים לנסוע עם הכביש המתפתל בסיבובים חדים אל ליבו של המכתש הגדול, השם "גדול" מוטעה, מכתש רמון גדול ממנו אלא שמכתש זה התגלה לפני מכתש רמון ובזמנו נחשב לגדול ביותר. היום יש מגמה להחליף את השם למכתש ירוחם על שם העיירה הסמוכה או מכתש חתירה על שם הנחל המנקז אותו.

חניון נוסף בצד הכביש, חניון החולות הצבעוניים. תנו לילדים צנצנת קטנה ושלחו אותם להתרוצץ בהשגחה ולמלא אותה בחולות צבעוניים. החולות הצבעוניים הם חולות המכילים רכוז גבוה של מינרלים ש"החלידו" אדום מעיד על ברזל, ירוק על נחושת וצהוב על מנגן. חגיגה לעיניים, חגיגה לילדים.

עוד קילומטר וחצי והכביש מגיע לצומת T אל כביש 206, נפנה ימינה (דרומה) ולאחר 500 מ' נגיע לחניון עין ירקעם.

מהחנייה של עין ירקעם נרד עם סמ"ש הירוק לכיוון נחל חתירה ונתחיל לצעוד בשביל המוביל לכיוון הקניון של הנחל. לאחר כ 500 מ' נגיע לשפת הצוק שמעל לעין ירקעם וצעידה של כמאה מ' נוספים תוביל אותנו לפניה ימינה המסומ"שת ב "לבן שקוף לבן". נרד במדרגות המסותתות בסלע הלבן ולאחר שנגיע לתחתית הערוץ נפנה ימינה , נעבור בשער האבן הטבעי ונגיע לעין ירקעם. בעונה זו גבי המים מלאים עד כדי אפשרות לרחצה.

לאחר הביקור בעין ירקעם, ניתן לחזור לרכב באותה דרך בה הגענו או להמשיך לטייל לעבר תצפית על הקניון המרהיב של נחל חתירה, כאשר במקום לפנות שמאלה לכיוון חניית הרכב, נפנה ימינה עם השביל הירוק ונתחיל לצעוד לעברו של הנחל. לאחר כק"מ של צעידה הסימון הירוק יתחיל לטפס על גדתו הימנית של הנחל ואנו נמשיך בערוץ הנחל, צעידה של כ חצי ק"מ מנקודת הפיצול של השביל והערוץ תביא אותנו אל מרפסת סלע גדולה המשקיפה אל אפיקו של נחל חתירה, לאחר התצפית נשוב בחזרה אל הרכב.

ניסע בכביש 206 צפונה כ 3 ק"מ , עד שנגיע לכביש נוסף, ללא שם ותמרור בכניסתו האומר שהכביש סגור לתנועה. זהו הכביש הישן למעלה עקרבים שהיום אין לו אבא. נתעלם מהתמרור ונפנה ימינה לכביש 227 וראה זה פלא למרות שהכביש "סגור לתנועה" הוא מתומרר היטב בהמשך.

נחצה בזהירות את פסי הרכבת (אין רמזור ואין מחסום וגם הראות לא משהו) ובערך ק"מ לאחר פסי הרכבת נראה שילוט ימינה למעלה ימין, נפנה לפי השילוט ונחנה בחניון הרחב. מומלץ לא להשאיר חפצי ערך ברכב.

בפינה השמאלית הרחוקה של רחבת החנייה הענקית מתחיל סמ"ש הירוק איתו נצעד לכוון גבי ימין. יש להקפיד לא לאבד את הסימון כי אנו בשטח מישורי ללא סימנים בולטים ולהתחיל "להתברבר " בשטח עלולה להיות חויה מתסכלת.

לאחר כחצי ק"מ של צעידה נגיע לשלט הכניסה לשמורה ו 200 מ' נוספים של צעידה יביאו אותנו לראש המפל שם נרד בזהירות עם הסימון כמה מדרגות סלע אל תחתית הערוץ שם נמשיך לצעוד עוד כ 300 מטר אל גבי המים האוצרים את מי השטפונות. בימים אלו הגבים מלאים ומזמינים. רק בזהירות, אין להכנס לנחלים בזמן גשמים מחשש לשטפונות