בית הכנסת הקוצ'יני

"קצת דרומה מבאר שבע, רוח במדבר נושבת" אומר השיר "הי דרומה לאילת", שבעה ק"מ מבאר שבע, בכביש 25 על הדרך לאילת נמצא הישוב נבטים , ישוב של יהודים שעלו מקוצ'ין שבהודו לארץ. ובנבטים, במרכז למורשת יהודי קוצ'ין, נמצא אחד מבתי הכנסת המיוחדים בארץ, מיוחד מכיון שהוא הועבר מקוצ'ין למדינת ישראל לאחר שכל הקהילה עלתה ארצה. מיוחד בצבעוניותו, מיוחד בעיצובו ובארכיטקטורה שלו.

ההתרשמות הראשונה של המבקר היא של צבעוניות עשירה, אדום חזק, כחול חזק בורדו וזהב מקיפים אותך מכל עבר, בפרוכת, במושבים, בקירות ובשטיחים, כמעט שאין פינה ניטרלית. המאפיין הבולט מבחינה אדריכלית הוא הבימה המוצבת, קומה מעל לראשי המתפללים בקדמת עזרת הנשים, הנצבת בקומה שניה, לטובת הנשים המתפללות. ניתן להבחין כי העמודים המקיפים את הבמה והמדרגות העולות אל הבימה הגבוהה עשויים מנחושת , מוטיב החוזר על עצמו בחלק גדול מריהוט בית הכנסת. בארבע פינות האולם מוצבים ארבעה עמודים המעוטרים בציורים מרהיבים של שבעת המינים.

חנוכת בית הכנסת שנערכה ברוב פאר והדר בשנת 1975 זכתה לסיקור תקשורתי נרחב שלא בטובתה שכן בטקס חנוכת המבנה והכנסת ספר התורה, אליה הוזמנו שועי ונכבדי הארץ לקה שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר בליבו בשעת ריקוד עם ספר התורה ונפטר במקום.

הפעם השניה בה נתפרסם בית הכנסת שלא בטובתו היתה בליל שמחת תורה בשנת 2008 כאשר פרצו גנבים לבית הכנסת וגנבו מן החופה המיועדת לחג את מיטב כתרי התורה היקרים.

מתי הגיעו היהודים לקוצ'ין? יש אומרים שבתקופת שלמה המלך. היו אלו סוחרים ששלח שלמה להביא שנהבים ותוכים לבית המקדש הראשון ולצורכי המסחר הקימו מושבה במקום. יש חוקרים המציינים דמיון של שמות מוצרים בטאמיל ובלשון הקודש כהוכחה לקיומו של מסחר זה אחרים מזהים את אזור קוצ'ין כארץ "אופיר" המוזכרת בתנ"ך .אברבנל בפירושו לפסוק " בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו, ג, יח) מספר כי שמע על קהילה בהודו של גולי יהודה שנספחו לגולי ישראל . גרסאות אחרות מאחרות זאת לחורבן בית שני. מכל מקום ברור שמדובר בקהילה עתיקה מאד. הן בנימין מטודילה (המאה ה12) והן מרקו פולו (המאה ה13) מזכירים קהילה זו.

לקהילה מספר מנהגים יחודיים כמו קריאת נוסח קידוש הכלה מתחת לחופה על ידי החתן ולא על ידי הרב, או הילולת שמחת תורה שהיא עשירה וחגיגית יותר מן המקובל בעדות אחרות. אז בונים המתפללים חופת אפריון בבית הכנסת המעוטרת בקישוטי זהב ואורות בוהקים אשר עליה מניחים את ספרי התורה, כתרים, רמונים, אצבעות הקריאה וכו'.

אחד המנהגים הויזואליים ביותר אצל ה'קוצ'ינים' הוא סגנון וצבע הכיפה אותה הם חובשים בהתאם לחגי השנה: בראש השנה יחבשו כיפות לבנות מעוטרות בפרחים, ביום כיפור יעטו כיפה לבנה. בסוכות - חג האסיף, עוטים הכובעים גוון ירוק ובשמחת תורה הכובעים אדומים,. בחג הפסח הכובעים צבעוניים וכך גם בחג השבועות כאשר אז משולב בהם גם גוון לבן. לחתנים כיפות לבנות משובצות באבני חן.

הקהילה כולה עלתה ארצה השנים 1950-1965 , ללא שום סיוע ממשלתי, זו הקהילה היחידה שאנשיה שלמו את כרטיסי הטיסה מכיסם, ואנשיה השתלבו במרקם החיים בישראל בשקט וצניעות.

תאום ביקורים במרכז מורשת יהודי קוצ'ין בטל 6238299-08

המרכז פתוח בימים א-ה בין השעות 15-9 .

· To encourage research on the community.The Heritage Center is part of a larger innovative plan, which still awaits funding.