חורבת מדרס

באזור שפלת יהודה, חבל עדולם, לא רחוק מקריית גת ממערב וחברון ממזרח נמצאת ארץ אלף המערות, אזור המכונה כך על שום אלפי המערות שנחפרו בו לצורך אכסון בימות שלום והוסבו למחילות מסתור בתקופת מרד בר כוכבא. המסלע כאן הוא קרטוני ונוח לחציבה ולכן הוספת קומה תת קרקעית למגורים היתה מקובלת אז. הישובים חרבו במרד, הבתים נמחו ורק מחילות המסתור נותרו עדות דוממות לחיים שהתרחשו כאן פעם.

השם "חורבת מדרס" ניתן לאתר בעקבות השם הערבי "ח'רבת דרוסיה". בספרות חז"ל קיים מושג של מאכל בן דרוסאי על שמו אדם בשם בן דרוסאי (בבלי, שבת, כ, א)או בר-דרוסיי (ירושלמי, עבודה זרה ד' 3),שנהג לאכול מאכלים מבושלים למחצה. יתכן שמוצאו ביישוב שהתקיים כאן.

האטרקציה של המסלול היא מחילת המסתור המתאימה לזחילה ולכן האתר מומלץ לילדים בלווית מבוגר אחראי.

הגישה למסלול היא מכביש 38, כ- 12 ק"מ דרומית לכניסה הראשית לבית שמש ו- 7 ק"מ צפונית לצומת נחושה הסמוכה לבית גוברין.

לבאים מכיוון דרום, הפנייה לחורבת מדרס נמצאת כ- 2.5 ק"מ צפונית למסעף הגישה ליישוב נחושה, והפנייה היא ימינה.

לבאים מכיוון צפון, אין פניה שמאלה לכן יש לפנות ימינה למצפה משואה ושם לבצע פניית פרסה ובזהירות לחצות את כביש 38 ולהמשיך עם השילוט כ2.6 ק"מ עד למגרש החניה.

נתחיל את המסלול בעליה אל התל בשביל הכחול המוביל אל מערכת המיסתור. נדליק פנסים ונתחיל לרדת מהכניסה העליונה של המערכת אל הפתח העליון של הנקבה, אורך המערה למעלה מ 100 מטרים, והוא סבוך ומפותל. לאורך הדרך חיצים מחזירי אור. הזחילה מחייבת גמישות ופנסי ראש, מיד פעם ישנם חדרים בהם ניתן לנוח מעט לפני ההתקדמות, אך המערה היא חד סטרית ולא ניתן לחזור אחורה, גם משום שהיא מחייבת דילוגים בין גבהים שונים. כאמור חוויה לילדים, להורים פחות.

לאחר שיצאנו מאובקים מהמחילה נעלה אל ראש התל עד שנגיע לפירמידה. זו הפירמידה היחידה המוכרת בארץ והיא מציינת קבר אדם חשוב תחתיה.

נמשיך עם השביל היורד למרחק כ 100 מטרים ונגיע לשורת אבני גזית, אתר זה לא נחפר, אך שורות הנדבכים המסיביות, והעובדה שהמבנה מכוון כנגד ירושלים, תומכות בהשערה שמדובר בבית כנסת. שכן רמת החיים בכפרים באותה תקופה אפשרה לבני הקהילה לבנות רק בנין אחד מפואר והוא בית הכנסת. כפי שאומרת התוספתא (בבא מציעא, יא) כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים

מכאן נמשיך לכיוון מטה, נבקר במערת קבורה מפוארת, מערה זו עברה ארוע ונדליזם ולכן חלקה הימני הרוס. ניכנס בעד הפתח שאבן הגולל מוסט לצידו, בצד ימין כוכי קבורה הרוסים, בצד שמאל שלשה כוכי קבורה מפוארים. ניכנס אל החדר השני, כאן נראה שלשה משכבים, באחד מהם מונח ארון אבן (גלוסקמה), בשני ארון קטן יותר ללא מכסה. בתוכם הונחו עצמות הנפטר לאחר שלוקטו מהמקום בו היו טמונים למשך שנים עשר חודש בהם נרקב הבשר ונותר רק השלד. זה היה סגנון הקבורה היהודי באותם ימים,

מהמערה נמשיך עם השילוט למערת הקולומבריום, ששמשה לגידול יונים, לצורך קרבנות ואכילה. בשרן היה זול, שמן וזמין, גידולן קל ואינו מצריך מאמץ יתר, ואף הפרשותיהן שימשו לזיבול הגינות.

נמשיך בשביל הירוק ונגיע אל שרידי הכנסיה. המעידה על התיישבות נוצרית במקום לאחר חורבן הישוב היהודי במרד בר כוכבא.

נפרד מאבותינו הקדמונים שחיו ולחמו כאן והורישו לנו את השאיפה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב"