יד ליד

שירן שבתאי – "מורשת הגליל" טל' 0523246827

השבוע לפני 70 שנה, י"ח סיון תש"ו יצאו 44 לוחמי פלמ"ח לפיצוץ גשר הכביש וגשר הרכבת ליד אכזיב במסגרת פעולת "ליל הגשרים" שבמסגרת "תנועת המרי העברי". הלילה היה בהיר והלוחמים שהתקרבו לגשר הרכבת נתגלו על ידי הנוטרים הערבים שפתחו באש. לפקודת המפקד נחמיה שיין הסתערה היחידה ותפסה עמדות בסמוך לגשר הרכבת. בהסתערות נפגע יחיעם ויץ בחזהו ונפל. הוגשה לו עזרה ראשונה אך ללא הצלחה. גופתו אותרה למחרת והוא נקבר בירושלים בטקס רב רושם.

כאשר החבלנים היו עסוקים בהצמדת מטעני חומר הנפץ לגשר הרכבת פגע קליע רובה בחומר הנפץ ואירעה התפוצצות אדירה. 13 לוחמים ובהם מפקד הפעולה נהרגו במקום וגופותיהם רוסקו ללא הכר. גשר הרכבת נהרס בפיצוץ. בגלל האסון לא הותקף גשר הכביש והוא היה היחיד שנותר על כנו מבין הגשרים שהותקפו באותו לילה.

הנותרים בחיים נסוגו לקיבוץ מצובה, משם הועברו לקיבוץ חניתה ושם הוסתרו במערה עד יעבור זעם.

שנים רבות לא היה ידוע לאן נעלמו גוויותיהם של ההרוגים. נפוצו שמועות כי חלק מהלוחמים נפל בשבי הבריטים בהיותם פצועים או המומים מהדף ההתפוצצות. התעוררו תקוות כי חלק מהם ברחו להרים ויחזרו בקרוב, אולם למרות כל מאמצי המודיעין לא נודע דבר.

רק כעבור עשרים שנה נתגלה כי למחרת הפעולה הזעיקו הבריטים את "חברא קדישא" בחיפה וזו קברה את שרידי הגופות בחיפה כאלמונים. ב-11 ביוני 1968 הובאו השרידים לקבורה במקום נפילתם, ליד גשר מסילת הרכבת, והוקם אתר הנצחה - אנדרטת יד לי"ד.

כעבור שנים, בעקבות מחקרה של הבמאית שושי בן חמו התברר כי גם בקיבוץ מצובה יש שרידי גופות אשר הובאו לשם ע"י רועה ערבי והן נקברו במצובה כאלמונים. גם שרידים אלו הובאו לקבורה באותו אתר. בעקבות איחוד הקברים ערכה הבמאית שושי בן חמו את סרטה "קבר יש רק אחד"

השבוע נבקר באתר הקבורה המטופח בו נטמנו שרידי החללים ליד גשר הרכבת ההיסטורי לאחר שהועברו משני בתי הקברות בחיפה ובמצובה.

במקום אנדרטה עשויה בצורת מעגל שבהקפו החיצוני נמצאות 14 אבני זיכרון עליהן חקוקים שמות הנופלים בפעולה כמו בבתי הקברות הצבאיים.

קראו בקפידה את הכתוב על האנדרטה, שימו לב למילה מתולה בתו כמו שכתבו פעם. שימו לב לביטוי "רעדה הארץ נעתמו שמים" , המילה נעתם היא יחידאית במקרא והפסוק נמצא בישעיהו ט, י"ח בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ....

לאחר האנדרטה נחצה את מסילת הברזל, אל חשש הרכבת האחרונה עברה במקום בשנת 48 ואכן מישהו שם במקום שלט היתולי, זכר לימים יפים יותר ובו כתוב:

הנהלת הרכבת בקו קהיר-יפו-חיפה מתנצלת... השעון מקולקל, המסילה שחוקה, הקטר עייף, העשבים גבוהים, הדלק יקר, הנהג נרדם, מנהרת ראש הנקרה חסומה והשלום מאחר לבוא, אבל אל יאוש הרכבת בדרך...

לאחר שנחצה את המסילה, נגיע לחורשת עצי אקליפטוס מצלים עם שלחנות פיקניק, פינה נחמדה, למרגלותינו אפיק נחל כזיב, רגע לפני שהוא נבלע בים ועל האפיק גשר הרכבת שם אירע האסון.

דקה של התיחדות עם אלה שהקריבו את עולמם בכדי שאנחנו נטייל חופשיים בארצנו.

איך מגיעים:

על כביש 4, צפונית לנהריה מיד לאחר החוף של אלי אביבי נמצא גשר אכזיב, נשוא הכתבה הזאת. מימין לגשר האתר. פשוט מאד, נגיש מאד ואנונימי מאד.

חפשו בגוגל "מורשת הגליל"

גשר הרכבת ותחתיו השלט הכחול המציין את מקום האסון (צילם שבתאי שירן).