נחל אלכסנדר

נחל אלכסנדר מהנחלים הארוכים ביותר, מתחיל באזור שכם ונשפך לאחר 45 ק"מ לים בין בית ינאי למכמורת, הטיול שלנו הפעם יוקדש לחלקו המערבי העשיר במים, כ3.5 ק"מ של הליכה משפחתית נינוחה בשמורת טבע. המסלול מחייב שתי מכוניות.

איך מגיעים

מכביש מס' 2 פונים במחלף חבצלת לכביש מס' 5710 עם השילוט לביתן אהרון. חולפים על פני ביתן אהרון וממש לפני הכניסה לכפר ויתקין פונים אל כביש עוקף ויתקין. בכיכר שבקצה הכביש פונים ימינה (מזרח). אחרי מסילת הרכבת פונים שמאלה (צפון) עוד כקילומטר עד לחניית גשר הצבים. ב waze שמים "גשר הצבים" 
.

.

גשר הצבים, כשמו כן הוא, גשר מעל הנחל ממנו ניתן לצפות באוכלוסית הצבי הרך המשתזפים להנאתם בשמש, שוחים או עוסקים בפעילות צבית ספורטיבית אחרת. זה איננו הצב המכרסם בגינה שלנו, כאן הצבים גדולים, בעלי שריון רך, טורפים דגיגים ולעיתים אפילו נושכים,

זה מקום אידיאלי לפקניק, בזכות המים, בזכות הדשא, בזכות הספסלים ומגדל התצפית. אך אל תתנו לפיקניק להעביר לכם את היום, עוד רבה הדרך ואנו ממשיכים לאורך הנחל עד גשר הרכבת, פונים צפונה לאורך הפסים ולאחר כ-350 מטר של הליכה פונים מערבה (שמאלה) על פי סימון שביל ישראל שימשיך וידריך אותנו לאורך כל המסלול. משמאלנו זורם בניחותא הנחל, מימין חורשה לא נגמרת של עצי אקליפטוס, אלו נשתלו באזור במטרה "שישתו" את מי הביצות אך בפועל ינקו בששון את מי התהום הנקיים והשאירו לבני האדם את מי הביצות המזוהמים עד ליבושם המאוחר על ידי תעלות ניקוז.

לאחר כקילומטר של הליכה מגיעים לחורשת אקליפטוסים ובה חניון קק"ל גדול, בהתחשב בעובדה שזה כחצי שעה שלא אכלנו, לא שתינו ולא מנגלנו הרי שנעצור כאן בכדי לעשות בו את ההפסקה הגדולה של המסלול ואם לא ההפסקה הגדולה אז לפחות הפסקת קפה.

שביל ישראל מטפס במעלה גבעה למבנה אבן מהמאה ה-19 הנקרא חורבת סמארה  . המבנה שימש כתחנת מכס בתקופה העות'מאנית. בחודשי הקיץ היו מתקבצים כאן סוחרי האבטיחים בכדי לשלם את המכס לפני שהעמיסו את מרכולתם על ספינות מפרש שהפליגו מהנמל הסמוך למצרים ולבנון. לנו הם הותירו חורבה מוזנחת ותצפית יפה מזרחה, אל עבר רכס הכורכר והרי שומרון.

שביל ישראל חוזר לגדת הנחל בדרך עפר רחבה. לאחר כקילומטר עוברים תחת גשר כביש החוף ומגיעים לכביש הגישה למכמורת, כאן ננטוש זמנית את סימון שביל ישראל ונמשיך לכוון הים לאורך הגדה הצפונית של הנחל. עד לשפכו,  . מצפון, במרחק כמה מאות מטרים, נראה התל של מכמורת. כאן פעל בעבר הנמל הקטן שבו הועמסו האבטיחים על סירות המפרש. היום זהו הנמל של בית הספר הימי.

כאן מגיע קטע מרגש במקצת כאשר מסתבר שאין דרך לחצות את הנחל אלא בהליכה במים, נחלוץ נעלים ומכאן ואילך נמשיך יחפים לאורך קו החוף, בתוך הים אפשר להבחין בשרידים של עמודי בטון. אלו שרידיו של מזח כפר ויתקין שנבנה בשנות ה-1940 ונועד ליצוא פירות וירקות. שימוש נוסף ולא מוצהר במזח היה גם בשירות מפעל העלייה הלא חוקית בתקופת המנדט. כאן נכנסו מעפילי אלטלנה לארץ, כאן היא אמורה הייתה לפרוק את נשקה, בלחץ ההגנה היא חזרה ללב ים המשיכה לתל אביב שם טובעה ע"י "התותח הקדוש" בפיקודו של יצחק רבין.

אנו ממשיכים על חוף הים עד לחוף בית ינאי. שם מחכים הקיוסק עם הקרטיבים והמכונית המאספת הביתה.