הרבנים בטבריה

ג' כסלו תשע"ד הגיעו הרבנים לטבריה לישיבת אור תורה שם נתקבלו בשמחה גדולה ובכבוד רב, גם הרבנים שמחו מאד, אחרי העימותים עם המורים המשכילים לכל אורך המסע נעים היה לרבנים לעסוק בדברי תורה, וודאי נעים היה להם לאכול סוף סוף ארוחה כהלכתה ללא חשש כשרות.

ישיבת אור תורה שוכנת במתחם קבר ר' מאיר בעל הנס וברור שביקור בישיבה כלל גם עליה לקבר, פרט לרב קוק שהוא כהן ולכן נמנע מלעלות לקבר.

אמנם יש שמקילים ואומרים ש"קברי צדיקים אינם מטמאים" וזאת על סמך מדרש בילקוט שמעוני, אך דעה זו שנויה במחלוקת.

ובכלל הזיהוי של הקבר בטבריה כקברו של התנא ר' מאיר גם הוא לא מוחלט, לא מצאנו בכל הש"ס שרבי מאיר מכונה "בעל הנס".

על פי הירושלמי גלה ר' מאיר לבבל ונקבר באסייא (תורכיה של היום), הנוסעים במאה ה12 בנימין מטודלה ור' פתחיה מרגנסבורג מזהים את קברו בבבל, המפורסם והאמין שבעולי הרגל במאה ה16 ר' משה באסולה. טוען גם הוא שלא מדובר בקברו של התנא הידוע.

ואם הרב קוק הסתפק ולא הכריע בשאלה אז ודאי שגם אנחנו לא נכריע בשאלה. נבקר במתחם במטרה להתפלל או ללמוד דבר תורה בשמו ונזכור את דבריו של התנא רבן שמעון בן גמליאל "אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונן" (שקלים, ז, א)

ואם כבר בתקופת התנאים והאמוראים עסקינן המלצתי היא ללכת לשרידי העיר טבריה מהתקופה הרומית ביזנטית, העיר שבה ישבה הסנהדרין מאות בשנים, שם התגוררו נשיאי הסנהדרין, שם פעל רבי יוחנן שם נחתם התלמוד הירושלמי. ומאוחר יותר גובשו בה הניקוד הטבריאני, טעמי המקרא והמסורה לכתיבה וקריאה של התנ"ך. תרומתה של טבריה לעם היהודי היא אדירה ולצערינו לא מוערכת מספיק.

העיר טבריה, הקרויה על שם הקיסר הרומי טיבריוס, היא אחת מהערים ההיסטוריות והארכאולוגיות החשובות בישראל. העיר נוסדה על ידי הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס בשנת 20 לספירה, ושימשה כבירת ממלכתו. רוב השרידים בעיר העתיקה של טבריה עודם נסתרים מתחת לאדמה והגלויים שבהם נמצאים בדרום העיר סמוך לקבר ר' מאיר.

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 נערך באתר סקר ארכאולוגי על ידי יוסי סטפנסקי מאגף העתיקות. במסגרת הסקר הוא זיהה בתוך אדמת הפסולת שלוש אבני כרכוב. בעקבות גלוי זה נערכו חפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות הארכאולוג יזהר הירשפלד בשנת 1990.

אשר חשף תיאטרון רומי ולצידו מטמון מטבעות גדול. התיאטרון נבנה כחלק מבניית העיר טבריה והוא היה משולב במרקם החיים של העיר. כ-30 מטר ממזרח לתיאטרון שכן הקארדו, רחובה הראשי של העיר, שחצה אותה מצפון לדרום. מצפון־מערב, במרחק 150 מטר, שכן בית המרחץ,

ככלל טבריה לא היתה זקוקה לבית מרחץ שכן היתה ידועה במרחצאות של חמי טבריה, אלא שהרומאים בנו לפי תקנים סטנדרטים והתקן הרומי אמר שבכל עיר המכבדת את עצמה ובפרט בעיר המתכבדת בשם הקיסר חובה שיהיה בית מרחץ מפואר. אז בנו.

מדרום לבית המרחץ במרחק 200 מטר, נמצא בתוך מתחם מגודר ובו השער הדרומי של העיר הביזנטית..

מזרחית לבית המרחץ שרידי מבנה מרכזי המזוהה על ידי הארכיאולוג ערן מאיר כארמונו של נשיא ישראל בתקופה הביזנטית.

ליד שרידי המבנה פתח לבור באדמה וסולם המוביל מטה אל בור מים מהתקופה המוסלמית. הירידה מתאימה לאמיצים והבור מרשים מאד. (אם לא סתמו את הפתח עד כתיבת כתבה זו).

לא רחוק משם, ליד מרכז המבקרים גם שרידי בית כנסת שמרצפת הפסיפס שלו שרדו דווקא שמות התורמים.

חבל, מאד חבל שמרבית האתרים ההיסטורים הללו מוזנחים ונהרסים, לטבריה עבר מפואר וזכרון קצר.

שבתאי שירן – מורה דרך בטעם יהודי, מדריך טיולי מכוניות, אוטובוסים, ג'יפים ומסעות רגליים. 052-3246827 , חפשו בגוגל "שבתאי שירן, מורשת הגליל"