הרבנים ביבנאל

ואנחנו ממשיכים בסדרת הכתבות הארוכה שלנו בעניין מסע הרבנים לפני 111 שנה אל המושבות , אם בכתבה הקודמת בקרנו בבית גן הרי שהתחנה הבאה במסע הרבנים ובמצא שלנו היא המושבה יבנאל.

ובשבת קודש פרשת ויצא תרע"ד חגגו הרבנים את השבת במושבה יבנאל, שם נשאו דברי תורה ואף התארחו אצל רופא המושבה , ד"ר דוד לסעודה שלישית.

יבנאל היא מושבה קטנה עם היסטוריה גדולה של עשיה וקליטה.

התחלנו את הסיור שלנו בכניסה המזרחית, בכביש המגיע מצומת אלומות, שם בגן צנוע ממערב לכביש נמצאת אנדרטת המטוס בצורת להבי מטוס.

כאן ביבנאל קמה בתש"ח טייסת הגליל, זו שלחמה לצד חטיבת גולני בכל קרבות הצפון. טייסת של ממש? בערך, שני מטוסי פרימוס עליהם אמר יגאל אלון: "המטוסים היו בנויים מעץ והאנשים- ברזל"

האנדרטה לטייסת הגליל.

אם ברצונכם ללמוד על ההיסטוריה של ישוב, לכן לבית הקברות שלו, שם קבורים הסיפורים הגדולים.

הבטנו במצבות של בני משפחת קורקין. צאצאיו של אברהם קורקין עליו ספרנו בביקור בסג'רה. אברהם היה במקורו איכר רוסי, מצלצל בכנסיה, שהחליט שייעודו הוא להיות איכר יהודי בא"י, הוא עלה ארצה ב 1898 מלווה באשתו וילדיו , בלווית 30 משפחות גרים נוספות, בנו יוסף היה ממיסדי יבנאל  , סא"ל יוסי קורקין שנהרג באסון השייטת הוא אחד מצאצאיו.

קברו של יוסף קורקין

מצבות אלמוניות ללא שמות מספרות את סיפורם העגום של תושבי תל אביב שגורשו על ידי התורכים ב 1917 ונקלטו ביבנאל, ובכנרת ובמסחה, הם גרו באהלים ופחונים, החורף הביא עמו מחלות ותמותה, אלמונים היו בחייהם היו ואלמונים במותם.

חלקת פליטי תל אביב

עמדנו מהורהרים מול קברי האלמונים, מביטים בנוף המדהים של בקעת יבניאל הפוריה על חלקותיה הצבועות בצבעי ירוק וחום.

חריג בבית הקברות הוא קברו של המוהרא"ש (מורנו הרב אליעזר שלמה שיק), האדמו"ר

הברסלבי שניהל קהילות ובתי מדרש בבורו פארק, במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג. אך מרכז חייו היתה הקהילה של בעלי תשובה שהקים ביבנאל, ועל כן הוא נקבר בה. בניגוד לקברים הצנועים של התושבים הותיקים הרי שמעל קברו נבנה "אוהל" גדול מופרד לנשים וגברים מיועד לעשרות אלפי מתפללים שפוקדים את הקבר בכל ימות השנה.

הקבר הנבדל מאפיין את הקהילה הברסלבית ביבנאל החיה ליד האוכלוסיה הותיקה, ליד אך בנבדל.

המשכנו לבית הכנסת החדש של קהילת חסידי ברסלב, בית כנסת מהגדולים והיפים בארץ. בגגו כיפת זכוכית שקופה ענקית . מדוע כיפת זכוכית? בכדי שאור הקדושה הנובע מבית הכנסת יאיר את היקום.

חזרנו למושבה הותיקה, בדרכנו בשכונה התימנית, התימנים הם "חדשים" במושבה, רק ב 1912 היגיעו מכנרת וחלק צאצאיהם מתגוררים כאן עד עצם היום, טוב, מסתבר שחדשים זה מושג יחסי.

אבל יש גם "חדשים" יותר,

בשנת 47 נחתו במושבה, מתחת אפם של הבריטים מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ובשנות החמישים הוקמה ביבנאל המעברה הראשונה, רבים מצאצאי אותם עולים חיים עדין במושבה.

חזרנו לרחוב הראשי ממשיכים לכוון מערב, בחצרו של אחד הבתים עמדה אנדרטה צנועה המספרת לנו שכאן נרצחו באפריל 44 שני לוחמי לח"י. היה זה שבתאי דרוקר החיפאי שנפצע באחת מהפעולות ובקש מחסה אצל חברו מנחם לונץ תושב יבנאל. הבריטים איתרו את המקום תוך מספר ימים, חוררו את מחסן המחבוא בכדוריהם ופרצו, שני הלוחמים היו הרוגים נראה שהתאבדו כשאפסה התקווה.

במושבה בטוחים שהיתה כאן הלשנה. מי המלשין? לא מדברים על זה. הצאצאים עדיין גרים במושבה.

סמוך לבית הנטוש של לונץ נמצא "הבית של סבתא צילה" ביתם של צילה וברוך ליפשיץ, ששופץ על ידי צאצאיהם דליה ויובל ליפשיץ והפך למוזיאון לתולדות המושבה. יחד עם הסרט וההסברים תשמח דליה גם לכבד אתכם בתא ועוגיות.

ועדיין לא דברנו על "העץ של גולני" בדרך הנוף לכוון מנחמיה ועל סודות רבים נוספים שאוצרת המושבה הותיקה בזכרונותיה.