הרבנים בכנרת

שני עולמות נפגשו בחוות כנרת בב' כסלו תשע"ד היו אלו הרבנים ממשלחת הרבנים שארגן הרב קוק, מן הצד האחד, והחלוצים הסוציאליסטים חדורי הלהט מן הצד השני. בעוד שססמת הרבנים היתה "ואנחנו בשם ה' נקרא" הרי שהמנון הצעירים היה " עולם ישן עדי יסוד נחריבה" וכך מספרים הרבנים על ביקורם במושבה ובחווה.

בכנרת נמצאים שמונה אכרים, כעשרים פועלים, וחמש צעירות. ועוד בית ספר לנטיעת ירקות, ומלאכת בית לבנות. (חוות העלמות) החוה במושבה הזאת נוסדה בשנת תרס״ח והיא עומדת תחת השגחת הנציונלסונד (הקק"ל). יש בה זריעות ומחלבה נטיעות וירקות. המים נמשכים מהירדן. המושבה נתיסדה מהיק״א בשנת תרס״ט. המטבח של הפועלים ושל בית הספר אינו מתנהג בכשרות. הם אומרים שאינם אוכלים בשר, ובאמת מבשלים לפעמים נם בשר, ואין להם כלים מיוחדים. בליל השבת ממשיכים הבשול עד הלילה. ...לשם עוננ הם רוכבים בשבת, וחולבים את הפרות בשבת. אין להם לא תפלה ולא תענית אפילו בכפור, ובפסח אוכלים מצה וחמץ, ואינם מטפלים בכלל עם שמירת הדת.

בכל כנרת לא מצאנו מזוזה, זולת העלמה עמא גאלדשטיין מוויען (וינה), שהיא תלמידת ביה״ס, קבעה שתי מזוזות בשני חדרים. היא מספרת, כי העלמות מחללות את השבת וכל קדש. ואך היא הלכה בר"ה ויו״כ לטבריא. ...והתלמידה עמא גאלדשטיין שואלת, אם מותר לה להשאר בתור עוזרת במטבח, בתקוה שתכניס סדר כשר במטבח.

באופן מעניין לא נפגשו הרב קוק וא"ד גורדון למרות שגורדון היה בסביבה והשניים הכירו זה את זה.

נסייר הפעם במושבה ובחווה בעקבות ביקור הרבנים. נפתח ברחוב המייסדים שם נמצאים עדיין בתי שמונת משפחות המייסדים, בצפון הרחוב, מחוץ למושבה, עומד בית מפואר, הארמון של יוסף טריידל

שנבנה ב-1912 ואולי עליו כתב המשורר יעקב פיכמן את השיר אגדה

עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת

אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת;

גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ,

בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

נמשיך דרומה עם הרחוב , שמונת בתי המייסדים עדיין עומדים כאן, מטופחים, על ידי אנשים שרכשו, שיפצו ומתגוררים בהם.

בדרום הרחוב מרכז המבקרים של חוות כנרת.

חוות כנרת (או חצר כנרת) הוקמה ב-1908 על ידי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, על מנת להכשיר פועלים יהודים לעבודה חקלאית ובניין לשם התיישבות קבע.

מחווה חווה זו היתה בית היוצר של מפעלי ההתיישבות המגוונים בתקופת העלייה השנייה ותנועת העבודה: בה החלו הניסיונות להקמת הקבוצה, הקיבוץ והמושב, ממנה יצאו מתיישבי דגניה, קבוצת כנרת, נהלל, עין חרוד ועוד, היא הייתה "בית המדרש" של פועלי הארץ, ובה הונחו היסודות לארגונים אשר עצבו את פני המדינה שבדרך, כגון ההגנה, המשביר, תנובה וסולל בונה.

רבים מהפועלים הללו, כמו ברל כצנלסון, המשיכו לתל אביב אך בקשו לחזור אחרי מותם ולהקבר באדמת כנרת כי כנרת היתה מותג אצל פועלי העליה השניה.

בשנת 1911 שכרה החלוצה האגרונומית ד"ר חנה מייזל אגף בחוות כנרת שם הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. אגף זה נקרא חוות העלמות. שם הכשירה מייזל פועלות לעבודה חקלאית במטרה להכשיר את האשה העבריה לפרודוקטיביות ועצמאות בניהול משק הבית הכפרי..

כאן בקרו הרבנים אשר התרשמו לטובה מהמוטיבציה של העלמות ולשלילה מהחילוניות הגמורה שהונהגה בחווה.

בין החניכות הראשונות בחווה הייתה המשוררת רחל בלובשטיין אשר שנים מאוחר יותר בהיותה חולה על ערש דווי תחזור אל חוויותיה בכנרת.

ואולי, לא היו הדברים מעולם
ואולי, מעולם לא השכמתי
עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
(ארוכים ויוקדים) של קציר
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר.

מעולם לא טהרתי
בתכלת שוקטה ובתום
של כינרת שלי הוי כינרת שלי
ההיית או חלמתי חלום?

שבתאי שירן – מורה דרך בטעם יהודי, מדריך טיולי מכוניות, אוטובוסים, ג'יפים ומסעות רגליים.

052-3246827 , חפשו בגוגל "שבתאי שירן, מורשת הגליל"