הרבנים במגדל

ואנחנו ממשיכים במסע המופלא שלנו המשלב עבר והווה, בעקבות מסע הרבנים בתרע"ד
ומטבריה הפליגו הרבנים למגדל בספינה קטנה, לא בגלל שחפצו בשיט תענוגות אלא בגלל שהשביל הרגלי שנפרץ רק לאחרונה היה משובש.

במגדל היתה באותה תקופה חווה חקלאית שבעליה היה יהודי שומר מצוות בשם גוץ, חתנו של זאב ויסוצקי שהיה פעיל ציוני גדול אך את פרסומו קנה דווקא בזכות מפעל התה שהקים ופועל עד היום. אך הפועלים היו חלוצי העליה השניה מחללי שבת בפרהסיה. בין הפועלים היה אחד בשם יוסף טרומפלדור, גיבור הצבא הרוסי, שידע לחרוש ולעשות כל מלאכה בשדה למרות שהיה גדם ביד אחת. לימים יהרג טרומפלדור בתל חי כשמשפטו האחרון יהיה "טוב למות בעד ארצנו".

מנהל החווה מר גליקין כבד את האורחים הכבוד רב ואף טבל את כלי המטבח עבור הרבנים וכבדם בכוס תה.

במקום היה גם מפעל מרצפות וצנורות של המהנדס טריידל הידוע מ"ארמון רב תפארת" השוכן עד היום במושבה כנרת

מהחווה ומהמפעל לא נותר היום דבר, במקומם קמה המושבה מגדל, מושבה פורחת בה מתגוררים היום למעלה מ 2000 תושבים.

מתחת למושבה, על חוף הים נערכו חפירות ארכיאולוגיות בהן נתגלו שרידי הישוב העתיק מגדל שהיה כפר דייגים, נמצאו נמל הכפר וכן סירה מקורית המוצגת היום בבית יגאל אלון לאחר תהליך שימור של 14 שנה.

התגלית החשובה ביותר היא של מבנה ציבור גדול ששימש כבית הכנסת של הכפר בתקופת הבית השני ואשר ננטש בזמן ההכנות למרד הגדול ונותר מחוץ לחומת היישוב אשר הוקמה על ידי יוסף בן מתתיהו. בשל כך שהיישוב ננטש ואזור זה שלו לא נבנה מחדש, המבנה השתמר, והוא אחד משבעה בתי הכנסת שנחשפו ואשר מתוארכים לימי קיומו של בית המקדש השני. ייתכן שזהו מבנה בית הכנסת הקדום ביותר שנמצא עד כה בגליל

בחזיתו המערבית של בית הכנסת שכן חדר מבואה מלבני שלאורך קירותיו ניצב ספסל אבן. ממזרח לחדר המבואה שכן האולם המרכזי שתקרתו, מעפר כבוש ועץ, נתמכה בשלושה זוגות של עמודי אבן. ברצפת האולם נקבע פסיפס בצורת רוזטה, וקירותיו טויחו בטיח צבעוני. אחת התגליות המשמעותיות באתר היא אבן גיר מרובעת אשר כנראה שמשה כשולחן ואשר נצבה במרכזו של האולם. האבן העשויה גיר, בניגוד ליתר חלקי המבנה העשויים בזלת, שימשה כשולחן קריאה, והיא עוטרה בארבעת צדדיה ובצידה העליון, כך ששימשה דגם לבית המקדש. בצידה המערבי של האבן מופיעה חריטה של מנורת שבעת הקנים שלה שלוש רגליים, בדומה לציור הקיר של המנורה שנחשפה ברובע ההרודיאני בירושלים, ובשונה מבסיס מדרגות אבן המופיע בשער טיטוס. לאור התארוך של המבנה, ייתכן כי האומן אשר יצר את החקיקה הכיר את צורת המנורה בבית המקדש. האבן המקורית מוצגת בבית יגאל אלון ובאתר ניצבים שני העתקים שלה - האחד בבית הכנסת והאחר בפינת תצוגה.

לאחר שהתרגשנו מהממצאים בבית הכנסת העתיק, נמשיך אל המעיין המקסים והמטופח עין נון.

נגיע אליו בדרך כורכר משולטת ומסומנת בסימון שביל ישראל, אשר יוצאת מכביש 90 - במרכז המושבה מגדל - ואורכה עד המעיין כ-500 מטרים.

מי המעיין נקווים אל בריכה עליונה, עגולה, שעומקה כ-60 ס"מ ואין בה כמעט אבנים. בבריכה גדלים צמחי מים ואצות חוטיות. המים זורמים מן הבריכה העליונה לבריכה מלבנית תחתונה, גדולה יותר ורדודה, שבקרקעיתה אבנים. הבריכה התחתונה מוזנת גם משלוש נביעות קטנות, ולצידה צומחים עצי אקליפטוסים גבוהים ודקלי וושינגטוניה.

מי המעיין צלולים ונקיים והם זורמים מן הבריכות אל נחל נון, שנשפך לכנרת

שם המעיין נגזר מהמילה 'נון', שפירושו דג בארמית, ושם המעיין משמר את השם "מגדל נוניה" (בארמית: מגדל הדגים) שהיה אחד משמותיו של הכפר העתיק מגדל וכך מתאר הפייטן הקליר בפיוטו "איכה ישבה חבצלת השרון" את נדודי משמרת הכהנים למגדל.

רְאֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה

גיבורת הסיפור "חוות העלמות" של שולמית לפיד נקראת נוניה וחלק גדול מהעלילה מתרחש בחוות מגדל.