הרבנים במנחמיה

אנחנו ממשיכים לעקוב אחר מסע הרבנים תרע"ד , בסדרת כתבות לוינו אותם עד כה מיפו ועד דגניה.

מדגניה המשיכו הרבנים למושבה מנחמיה שאז נקראה מלחמיה, הדרך עברה אז, בניגוד להיום, בצידו המערבי של הירדן, היום כל הדרך הזאת מוגדרת כשמורת טבע "מורד הירדן" והיא בשיקום. נכון להיום ניתן ללכת ברגל או לנסוע לאורך הדרך בג'יפים או ברכב גבוה.

במנחמיה פגשו הרבנים כ19 בתי אכרים, לאכסניה באו ששה נערים מבני ח' ועד י"ג שנה וסיפרו כי המורה אמר להם שלא ילבשו ציצית בבית הספר ולכן הם פושטים הד' כנפות כשהולכים לבית הספר.

נראה כי המחנך כרמי, חניך תנועת ההשכלה, לא היה בדעה אחת עם האיכרים שכן בספרו "מחנך ודרכו" הוא מספר כי המתישבים רצו בפיטוריו.

ביקור הרבנים היה נקודת אור לאכרי המושבה שלכבוד הביקור קיימו מצוות הכנסת ס"ת לבית הכנסת בשמחה רבה בנוכחות הרבנים.

באותם ימים היה במושבה רחוב אחד בלבד הנקרא היום רחוב המיסדים, במעלה הרחוב עמד בנין משותף לבית הספר ובית הכנסת, היום משמש המבנה למגורי סטודנטים התורמים לקהילה, במורד הרחוב במפגש עם רחוב עמק הירדן נמצא בית הרופא המשמש כיום כמוזיאון המושבה. מול בית הרופא שוכנת היום צרכניה ששמשה בזמנו כבית הספר הראשון במושבה.

אנחנו נעדיף להגיע בטיולינו למנחמיה ישירות מיבנאל בדרך הנוף היפה המחברת בין המושבות, בדרך עבירה לרכב פרטי אך לא מתאימה לאוטובוסים.

מכיכר הראשונים היא הכיכר המרכזית של יבנאל נמשיך ברחוב חטיבת גולני אשר יוביל אותנו לדרך הנוף.

בתחילתה זו דרך כורכר משמימה מעט. אל חשש, כבר לאחר 2 ק"מ נראה משמאלנו עץ אלון גדול הדומה כשתי טיפות מים לעץ המפורסם מהתג של גולני, השאלה  מהו העץ המצויר על תג החטיבה, זית או אלון והיכן הוא ממוקם שרויה במחלוקת כמעט מיום הווסד החטיבה  רבים טענו כי בשטחם נמצא העץ המקורי  מקריית ביאליק, דרך ירושלים, קיבוץ בית קשת בגליל התחתון, אתר החטיבה בצומת גולני, יבנאל ואפילו לבנון. בא רוני כהן ראש מועצת יבנאל שם גדר ושלט "עץ גולני" וקבע עובדה.

מימין מתנשאת גבוה מעלינו רמת סירין משמאל נחל יבנאל, הדרך מתפתלת וחוצה קניון בזלת מקומי, ירידה רגלית בקניון תביא אותנו למעין קטן הוא מעין יעלה, על שמה של יעל אשת חבר הקיני שלדעתו של פרופ' יואל עמיצור יש לחפש באזור זה את מקום המפגש בינה לבין סיסרא. כאן שכן הכפר שמסין הוא בית שמש של שבט יששכר " לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי .... וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ...

" (יהושע יט, יז)

אנחנו ממשיכים בנסיעה, מימין קרוואן עם דגל ישראל ודגל השומר החדש. המקום משמש כמצפה שמירה על בקר הרועה באזור.  גניבות בקר עברי היו כאן מהיום שקמה יבנאל, בינתיים קמה מדינה עברית עם צבא ומשטרה ועדיין הבוקר חייב לשמור אישית על עדרו.

דרך הכורכר הופכת לדרך סלולה נוחה אך מתפתלת, משמאל לכביש מצפור נוף, חובה לעצור, עמק הירדן פרוס תחתינו במלו יופיו, הכנרת יפה תמיד, צמח, אשדות יעקב, אפיקים, מנחמיה כולם על כף היד ושם ממול "שם הרי גולן הושט היד וגע בם" (רחל) ובדרומם עמק עמוק הוא נהר הירמוך הנשפך אל הירדן במחניים, שם שרידי תחנת הכח ההיסטורית של רוטנברג, דרומית לירמוך רמות הגלעד, שטחיו של שבט הגלעד בעבר והיום ממלכת ירדן. הכל מולנו צלול וברור ומקסים.

עוד כמה דקות נסיעה חניון מסודר של קק"ל עם שולחנות קיימפינג, מוצל בעצי אקליפטוס עם נוף לפרדסי האיזור , אפשר לעצור לקפה, אין סיבה למהר הדרך מתקרבת לסיומה.

מכאן מתפתלת הדרך בפיתולים חדים, היא צריכה לעבור את הנפילה החדה של רמת סירין לעמק הירדן, הכביש צר, סעו בזהירות והנה אנחנו כבר בתוך מנחמיה. נמשיך ברחוב הראשי של המושבה רחוב עמק הירדן עד למפגש שלו עם רחוב המיסדים שם נבקר בבית הרופא (פתוח רק בתאום) ובמגורי הסטודנטים שם נפגשו הרבנים עם האיכרים.

נרד חזרה מזרחה בדרך המיסדים אל מחוץ למושבה, נתרשם משרידי החומה ועמדת השמירה לכוון השדות אל שמורת "מורד הירדן" כאן נפגוש ירדן מסוג אחר, ירדן של פעם, נחל רחב עם ביצות משני עבריו וצמחית נחלים בגדותיו. אם נרצה לספר לילדים על בני ישראל חוצים את הירדן הגדול נביא אותם לכאן, חיבים להגיע לכאן לפחות פעם אחת בכדי להבין כיצד נראה הירדן לפני שסכר דגניה והמוביל הארצי "הרגו" אותו סופית.

שבתאי שירן – מורה דרך בטעם יהודי, מדריך טיולי מכוניות, אוטובוסים, ג'יפים ומסעות רגליים.

052-3246827 , חפשו בגוגל "שבתאי שירן, מורשת הגליל"