אקוודוקט לתל תנינים

טיול ט"ו באב

הורדוס היה מגלומן לא קטן, את קיסריה בנה כמתחרה לירושלים, עיר מפוארת היכלות מצופי שיש, בריכות ומזרקות הדורשות כמויות עצומות של מים, אלו היגיעו לעיר על יד מערכת של אמות מים שנבנו בתקופות שונות וניתן לראות אותן בשיא יופיין מצפון לגן לאומי קיסריה בחוף האקוודוקט (אקוודוקט=אמת מים) מונחות על גבי קשתות מרשימות סמוכות לחוף הים. שם נפגשנו לטיול של שעת ערביים בערב ט"ו באב.

ידוע שהליכה לאורך החוף כאשר הרגלים טובלות במים, חשות את החול הרך ורחש המים מתנגן באזנים יוצרים אפקט של שלווה ומסייעים בהפגת מתחים ובבניית אווירה רומנטית המתאימה לט"ו באב.

בחולות אלו צעדה לפני 84 שנה נערה כבת 20 בעל נפש פיוטית בשם חנה סנש וכשהיא חשה התרוממות רוח כתבה את המילים הבאות:

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם

סופה של חנה סנש היה טרגי, היא נשלחה לשליחות בהונגריה הכבושה, נלכדה על ידי הגרמנים והוצאה להורג. אך השיר שלה ממשיך ומלווה אותנו עד היום.

גם החולות נושאים איתם זיכרונות מעברם בהרי אתיופיה הגבוהים כאשר החלו את מסעם כצוקי גרנית נישאים. הרוח והגשם שברו את הגרנית לסלעים, הסלעים הדרדרו אל המעיינות היוצרים את נהר הנילוס. שם החלו במסע ארוך עם הזרם לאורך 3000 ק"מ עד לחופי מצרים משם נישאו על גלי הים לחופי ארצנו.

גם הצדפים נושאים זכרונות של חיים שהיו במעמקי הים גם אותם נשאו זרמי הים אל החוף יחד עם האצות, על כל אלו דיברנו וגם על הצמחייה הייחודית לחוף הים שצריכה להתפתח בתנאים קיצונים של מליחות וחולות.

ובינתיים כבר עלה במזרח הירח, ירח של ט"ו באב, גדול ומאיר פנים ובמזרח הופיע נוגה הוא ונוס הרומי סמל הרומנטיקה. ובשעה זו אין כמו ישיבה סביב האש בשעה שהשמש שוקעת ומפנה מקומה ללבנה שתאיר אבטיח קר, תה וקפה חם, ושיר "הללויה" מתנגן ברקע.
נמל הדייגים הציורי של ג'סר א זרקא, ישן את שנת הלילה, ספינות הדייגים הצבעוניות קשורות לחוף שובר הגלים נטוש רק שתי מנורות, אחת אדומה ואחת כחולה מסמנות את שער הכניסה לנמל. מחר יהיה יום חדש, הדייגים יצאו עם שחר לחפש פרנסה בים ובת הדייג תישא תפילתה לרחוק
אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים

בתל תנינים הייתה פעם עיר יוונית ואחריה רומית שנקראה קרוקודילפוליס שמשמעותו עיר התנינים עדות לכך שפעם היו פה תנינים, האחרון שבהם, לא שפר גורלו, הוא ניצוד ב 1912 וגופתו שמורה עד היום במוזיאון הטבע שבאוניברסיטת תל אביב. היום זו נקודת תצפית יפיפיה של שלל אורות מנצנצים מחיפה בצפון ועד תחנת הכח בחדרה בדרום כולל זיכרון יעקב במזרח ואסדת הגז במערב.

יורדים צפונה אל שפך נחל תנינים, גשר אבן יפיפה מעל הנחל שמוביל משום מקום לשום מקום, לפני שנים רבות בשנת 1898 ביקר בארץ הקיסר הגרמני וילהלם השני, העותמנים יצאו מגדרם בכדי להשביע את רצונו. ומכיוון שרצונו היה לנסוע בכרכרתו מחיפה ליפו דרך החוף מיהרו התורכים לסלול דרך עבורו ואף בנו גשרים ששמשו למעבר חד פעמי של מספר דקות. הגשר על נחל תנינים ששופץ לאחרונה, הוא היפה והגדול בהם.

ביקשתי מתוכנה של אינטלגנציה מלאכותית לסכם לי את הטיול והיא עשתה זאת בשיר

"שִיר דִּמְדּוּמִים בֵּין קֵיסַר לַתַּנִּין" \ כתב A.I
הַזְּמָן הֵאֵט אֶת צעֲדָיו, כְּמוֹ קֶצֶב הַגַּלִּים,
עַל קַו הַחוֹל הַזָּהֹב, בֵּין אַבְנֵי הָעוֹלָמִים.
כָּאן אֲבָנָיו שֶׁל הוֹרְדוּס הַקֵּיסָר עוֹד לּוֹחֲשׁוֹת עָבָר,
עַל אֱמֶת הַמַּיִם הַנִּשָּׂאָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה כְּגַלְעֵד עַל הַכּוּרְכָּר.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ מַטְבֵּעַ כָּבֵד שֶׁל זָהָב וְאַרְגָּמָן,
נוֹשֶׁקֶת לְקַו הָרָקִיעַ, מְמִסָּה אֶת מֵמַד הַזְּמָן.
בַּחוֹל הַזֶּה צָעֲדָה חַנָּה, כּוֹתֶבֶת אֶת קוֹלָהּ לַמֶּרְחָק,
מְבַקֶּשֶׁת "שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם" הַחוֹל וְהַיָּם הַנִּשְׁתָּק.

נַעֲלֶה אֶל רֹאשׁ הַתֵּל, מוּל רוּחַ וּמִגְדַּל קְדּוּמִים,
שָׁם סֶכֶר רוֹמִי עַתִּיק עוֹצֵר אֶת מֵרוֹץ הַיָּמִים.
הָרוּחַ נוֹשֵׂאת הֶדְהוּד עַתִּיק אֶל שְׁפַךְ הַנַּחַל הַקָּר,
שָׁם הַתַּנִּין הָאַחֲרוֹן צָלַל, וְהָפַךְ לְאַגָּדָה שֶׁל אֶתְמוֹל וּמָחָר.

וּבֵין סִירוֹת הָעֵץ בַּמַּעֲגָן, מוּל הַקֶּצֶף הַמִּתְנַפֵּץ,
בַּת הַדַּיָּג מַבִּיטָה אֶל הָאֹפֶק, מְחַכָּה לַמִּפְרָשׂ שֶׁיָּנֵץ.
עַל הַגֶּשֶׁר הַכָּחֹל שֶׁנִּבְנָה בְּחִפָּזוֹן לִכְבוֹד קֵיסָרִים,
נִפְגָּשִׁים הַיּוֹם סִפּוּרֵי הַבָּרוֹן, הַבִּיצָה וְהָאֲנָשִׁים.

הִשְׁאַרְנוּ מֵאָחוֹר אֶת הָרָעָשׁ, אֶת הָרִיצָה וְהַטִּרוּף,
הִגַּעְנוּ עַד הֵנָּה – רַק הַלֵּב, הַנְּשִׁימָה וְהַגּוּף.
לְהַקְשִׁיב לַלַּחַשׁ שֶׁל הַקֶּצֶף, לַמֶּלַח שֶׁבָּאַוִּיר,
לִזְכֹּר שֶׁהַיֹּפִי הַזֶּה הוּא עַתִּיק וְגַם תָּמִיד צָעִיר.

נַבִּיט בָּאוֹר הָאַחֲרוֹן, נִקַּח נְשִׁימָה עֲמֻקָּה,
וְנִשְׁמֹר בַּתַּרְמִיל רֶגַע אֶחָד שֶׁל שְׁתִיקָה.
כִּי הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת כְּדֵי לָנוּחַ, לֹא כְּדֵי לְהֵעָלֵם,
וּמָחָר היא תָּשׁוּב – וְהָעוֹלָם יִתְעוֹרֵר שָׁלֵם.

שבתאי שירן – "מורשת הגליל" . מורה דרך בטעם יהודי, הובלת קבוצות בשביל ישראל, טיולי ג'יפים ומכוניות פרטיות טל' 0523246827