בית הכנסת הטוניסאי

זהו סיפורו של בית כנסת, זהו סיפורה של קהילה, זהו סיפורה של אהבה גדולה למדינה ויותר מכל זהו סיפורו של חולם ועושה ושמו ציון בדש.

ציון בדש, הגיע לעכו מטוניס והוא נער צעיר, בעכו היו אז מעט יהודים ומעט בתי כנסת, עכו היתה ידועה באותו זמן בזכות מסגד "אל ג'אזר" שהיה אז המסגד הגדול ביותר והיפה ביותר במדינת ישראל וציון הבטיח שהוא ידאג שעכו תתפרסם בזכות בית כנסת שיהיה יפה יותר ומפורסם יותר מאותו מסגד, 58 שנה עברו מאז, ציון בדש כבר אינו נער צעיר אך ההבטחה קוימה.

בית הכנסת הוקם בשנות ה-50 בידי עולים מתוניסיה, במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. ציון בדש, שהיה כבר אז גבאי החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס, כשם שהיה מקובל בבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הוא פנה למפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, ופסיפס ראשון הוצב בבית הכנסת.

האהבה לפסיפסים הפכה לשגעון לדבר ולאורך השנים נוספו עוד ועוד קטעי פסיפס, וכיום קירותיו החיצוניים והפנימיים, תקרתו והרצפה מכוסים כולם במאות מיליוני אבני פסיפס צבעוניות שהובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. בנוסף, יש בבית הכנסת 140 חלונות ויטראז'.

בבית הכנסת ארבע קומות. בקומה הראשונה בית מדרש המשמש גם לאירועים וכנסים, בקומה השנייה בית הכנסת עצמו, בקומה השלישית עזרת הנשים ובקומה הרביעית מדרגות שאינן מובילות לשום מקום והן עצמן מתחם זכר לשואה.

המטייל במקום הולך לאיבוד בעושר העצום של הפסיפסים, אין אפשרות לעקוב אחר שלל הנושאים והמגוון הבלתי נגמר של תמונות. אך לדברי ציון יש נושא מאחד והוא שיבת עם ישראל לארצו ועל כן יש רצף של מטבעות מן המטבעות הראשונים שנמצאו דרך מטבעות מלכי חשמונאי ומטבעות מרד בר כוכבא ועד מטבעות מדינת ישראל. בכלל מדינת ישראל וצה"ל זוכים למעמד של הערצה בפסיפסים ובהיכלות.

מדינת ישראל היא התשובה לשואה ולכן גם לשואה מעמד נכבד, מפת פסיפס גדולה מציגה את מימדי השואה שלא פסחה גם על צפון אפריקה.

גם לרצפה הוקדשה מחשבה, מכיוון שהצגת ציורי קדושה ברצפה אינו מכובד מולאה הרצפה בציורי חיות וצמחי ארץ ישראל הן בים והן ביבשה כי גם החי והצומח בארץ הם מרכיב בקדושת הארץ.

אלמנט ייחודי נוסף בבית הכנסת הוא הימצאותם של שבעה היכלות (ארונות קודש) שדלתותיהם עשויות כסף. כל היכל מוקדש לנושא אחר: האחד לקהילות ישראל בעולם, השני לצה"ל, השלישי לשואה, הרביעי לעשרת הרוגי מלכות, לעולי הגרדום, לחטיבת כרמלי (ששחררה את עכו במלחמת העצמאות) ולאלי כהן, החמישי לגירוש ספרד והשישי לירושלים. היכל שביעי מצוי בתכנון ולדברי בדש יוקדש לגוש קטיף שבעת ההיכלות נועדו לסמל את שבעת הרקיעים. עבודת ציפוי הדלתות טרם הושלמה כי ציפוי דלתות בכסף מחייב תקציבי ענק, אך הזמן אינו בוער לציון, 60 שנות יצירה מאחוריו והרבה לפניו.

ציון בדש כבר אינו בן עשרים גם גיל השמונים מאחריו אך הוא מגיע לבית הכנסת מידי יום ביומו, משוחח ברצון עם המבקרים ושמח לספר את סיפורו האישי לכל מי שמתעניין.

זהו אינו מוזיאון, זה בית כנסת ולכן הוא סגור למבקרים בשבתות וחגים ובשעות התפילה ביום חול. אין דמי כניסה אך תרומות תתקבלנה ברצון "וכל התורם לבית הכנסת כאילו הוסיף אבן לפסיפס הענק".

בית הכנסת ממוקם ברחוב קפלן 13. ביקורי קבוצות יש לתאם עם מזל בתו של ציון טל': 04-9915979.

ציון בדש בשיחה עם שבתאי שירן

ההיכלות

פסיפס עם תאור המקדש

עותק גלגל המזלות מבית אלפא

עותק מפת מידבא

מבט על בית הכנסת מעזרת נשים