צבעונים

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!

צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!

כל גבעה נישאה בשולי העיר היא

שטח בר מגודר ואיזור רשום!

פעם זה לא היה כך, מקובל היה לקטוף פרחי בר, ליבש אותם ולשלוח אותם כך כמתנה סמלית לאדם יקר, לאהובה או לחבר רחוק.

באנגליה של התקופה הויקטוריאנית התפתחה שפה שלמה "שפת הפרחים" שפה בה נהגו אנשים לבטא רגשות. על ידי משלוח פרחים למקום של כבוד זכה בשפה זו הצבעוני שסימל אהבת נצח.

הצבעוני הגיע לראשונה לאירופה המערבית בשנת 1554 כאשר שגרירו של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה חזר משליחותו אצל הסולטן העותומני ובאמתחתו מתנה מוזרה במקצת, פקעת של צמח בשם טוליפ, בעברית צבעוני, פרח אהוב ביותר על הסולטאן, הצבעונים הופצו במהרה מווינה אל הולנד שם צברה הפופולריות שלהם תאוצה מטורפת. המחירים הרקיעו לשמים. בפונדקים בכפרים התנהל מסחר בחוזים עתידיים על פרחים - אנשים סחרו בזכויות על פרחים שעדיין לא פרחו. התשלום נבנה על הלוואות.. השיגעון הגיע לסופו בחורף של שנת 1637, כאשר לא נמצא קונה לזכויות על צבעונים מסוימים באחד מפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובינציות הפלמיות, הבועה התנפצה מחירם הצבעונים נפל. ארמון הקלפים קרס, מרבית הסוחרים פשטו רגל. אירוע המוכר עד היום בעולם הכלכלה כ"טירוף הצבעונים" Tolipsmania

אנחנו לא נעסוק בבורסות כי אם בטיול חורפי של חודש אדר ל"מלך" של העונה הזאת, הצבעוני. אשר יתחיל לפרוח בסוף פברואר באזור ברכות הדגים של מעגן מיכאל.

מצומת פוריידיס נסע דרומה בכביש 4. לאחר כ־2 קילומטר נפנה ימינה לאזור מוסכים לכיוון פארק הדיג מעיין צבי. הכביש צר ומשובש, מתעקל שמאלה וימינה וממשיך מערבה לכיוון חוף הים. לאחר כ־2ק"מ עוברים בגשר מעל כביש 2 , לאחר הגשר פונים שמאלה לשביל רחב, נוסעים כ־750 מטר וחונים לצד גבעה קטנה שמשמאל לשביל. יש להניח שתזהו מיד את המקום על פי כמות המכוניות החונות. אין מכוניות? אחרתם את העונה.

צריך כמה שניות בשביל להפנים את היופי, מקבצים של צבעונים באדום זועק משולבים במרבדים לבנים ורודים של רקפות, אלו ואלו צומחים ברקע הירוק כהה של שיחי אלת המסטיק, חרציות מוסיפות את הגוון הצהוב לאדום לבן ירוק. קהל מטיילים מגוון מטייל בין הפרחים, כולם עסוקים בצילומים, רובצים על הקרקע בזויות שונות במטרה להצטלם בגובה פרח.

המבינים בפרחים יזהו גם צהרון מצוי המכונה איריס אחר הצהרים, פרח הסתדרותי המתעורר בצהרים והולך לישון עם רדת חשיכה. קידה שעירה מוסיפה גוון חלמוני עשיר, לוטם סגלגל נחבא אל הכלים. אליהם מצטרפים, פרחי השום, זמזומית סגולה ואחרים.

בלכתכם הקפידו לא לרמוס פרחים, גם אם נראה לכם שישיבה על רקפת היא פוזה נהדרת לתמונה. השמורה נפגעת משנה לשנה עקב עודף מטיילים הכובשים שבילים חדשים.

מכאן המשיכו לטייל בניחותא בין ברכות הדגים המשרות רוגע ונעימות. שימו לב לעפיפונים בדמות צפורים המתעופפים ברוח, קשורים לעמוד, אלו דחלילים שנועדו לגרש צפורים הבאות לטרוף דגים לארוחתם. דג קופץ מהמים לרגע לנשום אויר.

ואם זמנכם בידיכם המשיכו עם השילוט אל חוף הים, בדרך תפגשו צמחיית חוף אופיינית - גילדן סמרני, חבצלת החוף ומינים נדירים כמו חרחבינה חופית, ועדעד הביצות, בימים אלו של חורף הדרך לחוף עוברת בין אגמים עונתיים, שריד לביצות של פעם עד שהיא מגיע לרצועת החוף של חול לבן וזך.

אם תפסתם יום חורפי יפה ונעים הרי שהרווחתם טיול מקסים.